דיני תעבורה – הבדלי גרסאות

מאז קבלת הפקודה מממשלת המנדט, היא עברה אינספור שינויים במרבית סעיפיה. לצד פקודת התעבורה, קיימות תקנות התעבורה שמקורן אף הוא מנדטורי. המטרה העיקרית של התיקונים בפקודה ובתקנות היא לשקף מדיניות של הסדרת התעבורה בישראל כמו גם הפחתת תאונות הדרכים בכבישי הארץ.

כחלק ממגמת ההחמרה, חלו לאורך השנים שינויים כמו הקלה באופן הבאת הראיות על –ידי התביעה במשפטי תעבורה, בהעברת נטל ההוכחה על הנוהג או בעל הרכב המחזיק בו וכמובן שגםוגם בענישה. בנוסף, השתנו סדרי הדין, באופן שבבית משפט הדן בעבירת תעבורה, ניתן, בתנאים מסוימים, להביא כראיה הודעה בכתב של שוטר או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, חלף עדות עורכי המסמך בבית המשפט. פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים גם היא קבעה נטלי הוכחה וסדרי ראיות המחמירים עם נאשמים בעבירות תעבורה.

בשנת 1981, חל שינוי משמעותי אחר בדיני התעבורה, כשנוצר הליך "ברירת משפט" המאפשר לנהג לבחור בין תשלום הקנס לבין הופעה למשפט. כלומר, נאשם לא יוזמן באופן אוטומטי למשפט אלא אם בחר בכך על פני תשלום הקנס. ביחס לנהיגה בשכרות, למן תחילת שנות ה-2000ה־2000, נערכו שינויים מהותיים הנוגעים להגדרתה ולדרכי אכיפתה של העבירה. בשנת 2005 השתנה מהותית הליך בדיקת החשד לשכרות, לאחר שבית המשפט העליון קבע, על בסיס החוק שהיה קיים אותה עת, כי בקשה לבדיקת דם אינה חוקתית ולא ניתן להכריח אדם לעבור בדיקת דם. בעקבות זאת, החוק השתנה, ובמקום בדיקת דם נעשה מעבר לבדיקת נשיפה אשר נעשית באמצעות מכשיר הינשוף.

בנוסף, במהלך שנת 2005 חוקקה הוראה חדשה אשר מוסרת לשוטר סמכות להשבית ולמעשה להחרים לחודש ימים את רכבו של הנוהג בשכרות ואפילו אין הוא הבעלים של הרכב. בשנת 2010 חל שינוי משמעותי בהגדרת "שיכור" באופן שלגבי נהגים חדשים, נהגים צעירים מתחת לגיל 24 ונהגי רכב ציבורי, כמות האלכוהול אשר תכניסם תחת ההגדרה היא כמעט אפסית. כחלק ממגמת ההחמרה, תמורה אחרת בדיני התעבורה שחלה בשנת 2010 היא הגדרת הסמכות שניתנה לרשות הרישוי לפסול, בתנאים מסוימים, רישיון נהיגה של נהג אם בנהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך, או שהינושהוא נהג פרוע או מופרע. שינוי אחר בדיני התעבורה משנת 2011 נוגע לעבירת ההפקרה לאחר פגיעה היידוע כמעשה "פגע וברח", לפיו הוחמר העונש שלצד העבירה ל-14ל־14 שנות מאסר לגבי מי שגרם חבלה חמורה והפקיר את הנפגע. כמו כן, נקבעה חובה חדשה לנוסע ברכב המעורב בתאונה להתקשר לגופי הצלה. בנוסף, נקבע כי מי שנפגע בתאונת "פגע וברח" ייכלל בחוק נפגעי עבירה ויהיה זכאי לזכויות שניתנות על פיו.

בשל חשיבותם של דיני התעבורה במדינת ישראל והשפעתם המרובה על כלל התושבים, בחר המחוקק לייחד להן מערכת משפט נפרדת מבתי המשפט הכלליים. החוק אינו מגדיר ערכאות שיפוט ייחודית לתעבורה, אולם לימים לשם הנוחות נוצר השימוש הלשוני "בית המשפט לתעבורה", אשר שוכן בבית-משפטבבית־משפט השלום.

ב# אין סמכות ייחודית לבתי המשפט לתעבורה.
# כל עבירות התעבורה יכולות להידון אצל שופט רגיל, בניגוד לבתי משפט למשפחה למשל.

חשוב לציין שסדרי הדין בבתי המשפט לתעבורה הינםהם נוקשים פחות מאשר בבתי המשפט הרגילים, משיקולים של הענקת הקלות למתדיינים. לבית משפט לתעבורה ממנים שופטים מיוחדים לתעבורה, על פי חוק יסוד: השפיטה ופקודת התעבורה. שופט תעבורה מתמנה במינוי זמני לשנה.

1.# עבירות תעבורה – על הפקודות והתקנות.

== היסוד הנפשי בעבירות תעבורה==

1.# מחשבה פלילית.

2.# מודעות או עצימת עיניים לרכיב ההתנהגותי.

3.# רשלנות ואחריות קפידה.

קיים קשר הדוק בין הנטייה לבצע עבירת תנועה לבין מעורבות בתאונות דרכים. ריבוי תאונות הדרכים מצביעה על מגמה מדאיגה וקשה למיגור. ככל הנראה, הבנה מוטעית של התופעה היא שגורמת לכך שהפתרונות המוצעים והמיושמים אינם מספקים את התוצאות המצופות מהם. הגורם העיקרי למרביתן הגדול של תאונות הדרכים ובכללן תאונות דרכים קטלניות הינוהם עבירה של הנהג.

העבירות השכיחות שגורמות לתאונת דרכים קטלניות הן:

1.# הסטיה מנתיב נסיעה.

2.# נהיגה שלא במהירות המרבית המותרת או הסבירה .

הכלים המשמעותיים ביותר, אשר יש בהם כדי להשפיע על אופן התנהגות המשתמשים בדרך ועל מעורבותם בתאונות דרכים, הינםהם אכיפת חוקי התעבורה והענישה שבצדם. כדי שהאכיפה תהיה אפקטיבית, עליה להיעשות בהיקף נרחב כך שנהגים יחושו כי סיכויים להיתפס בדבר עבירה הינוהוא ממשי. בישראל, נמצא כי ככלל, רק להיקף האכיפה יש השפעה על תאונות הדרכים ואולם, באשר לתאונות דרכים קטלניות, לאכיפה עצמה אין כל השפעה. כלומר, סיכוי גבוה להיתפס מהווה גורם עיקרי לנהיגה בהתאם לחוק וזאת לעומת העונש שבצד העבירה והחמרה בו.

קיימת מגמה מתמשכת של החמרה בענישה בעבירות שכרות. על פי סעיף 39 (א) לפקודת התעבורה העונש על נהיגה בשכרות הוא פסילת מינימום של שנתיים. בתיקון 72 שבוצע בשנת 2005 ניתנה האפשרות לקצין משטרה להחרים רכב ל-30ל־30 יום לנהג אשר נתפס נוהג בשכרות. עד תיקון 72 אופן הטיפול בעבירת הנהיגה בשכרות היה שונה. בדיקת השכרות נעשתה באמצעות בדיקת דם, אולם בית המשפט העליון קבע שהבדיקה אינה חוקית, ויש צורך בחקיקה ראשית כדי לאפשר זאת. בעקבות זאת שונה החוק והליך האכיפה עבר מבדיקת דם לבדיקת נשיפה.

*1.# כי הבדיקה תתבצע במכשיר הינשוף, אשר מודד את כמות האלכוהול באוויר הנשוף לפי יחידת מדידה מיקרוגרם (מיליונית הגרם).

*2.# עוד נקבע שסירוב להיבדק משמעו - נהיגה בשכרות לכל דבר ועניין.

*3.# כמו כן, נקבע כי נדרש יסוד סביר לחשד כדי לדרוש בדיקת דם או שתן בעוד שניתן לדרוש בדיקת נשיפה ללא כל סיבה.

*# 4.העברת נטל הראיה על הנבדק - אם אדם נבדק במכשיר תקין ומכויל ונמצא שיכור, חזקה שהוא שיכור ועל הנאשם לסתור זאת.

*# בפועל התבצעה מעבר מבדיקת דם לבדיקת נשיפה - משום שבדיקת נשיפה היא קלה, נוחה, יעילה, מהירה ואינה מעלה קשיים טכניים כלשהם . על-פי בדיקת הינשוף - שיכור נחשב מי שהכמות שנמדדה הייתה מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. המסרב להיבדק דינו כשיכור. בהמשך פקודת התעבורה עוברה תיקון ועמו החמרה נוספת בענישה. בעקבות התיקון וההחמרה הנוספת, ניתן להשבית ולמעשה להחרים את רכבו של הנוהג בשכרות לחודש ימים ואפילו אם אין הוא הבעלים.

ביום 09/11/11 נכנס לתוקפו תיקון 101 שעניינו החמרת הענישה בעבירת ההפקרה לאחר פגיעה. הרקע לתיקון הינוהוא גידול במספר המקרים של תאונות פגע וברח והפקרת פצועים בשטח. התיקון נועד לערוך שינוי בהגדרת העבירה וחלופותיה, העונש בצדן וכן בהיבטים נוספים הקשורים לעבירה כמו הכללתה תחת חוק נפגעי עבירה (ראה לעיל תחת הפרק מסגרת חקיקתית). התיקון שינה את נוסח העבירה של הפקרה לאחר פגיעה וקבע מדרג התנהגויות ומדרג ענישה בעבירת ההפקרה. בנוסחו החדש של הסעיף מספר חלופות בעלי יסודות נפשיים שונים:

* חלופה ראשונה (סעיף 64א (א) לפקודת התעבורה) הינההיא עבירת הפקרה ברשלנות - "נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

* חלופה שנייה (סעיף 64א (ב) לפקודת התעבורה) - הינההיא עבירת הפקרה שהיסוד הנפשי הנדרש לה הוא מודעות לטיב ההתנהגות כולל גם עצימת עיניים - "נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים."

חלופה שלישית הינההיא עבירה של הפקרה בנסיבות מחמירות - "נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים".

# הודעת תשלום קנס - קנס עם ברירת משפט, תוך 90 יום ניתן לשלוח בקשה להישפט.

* 1.# דוח התעבורה הינוהוא כמו כתב אישום.

* 2.# הנאשם לא הגיע לדיון - המשמעות היא הודאה בעבירה.

* 3.# תשלום הקנס - המשמעות היא הודאה בעבירה לפי סעיף 229 לחוק סדר דין פלילי.

* 4.# חזקת מסירה - נשלח בדואר רשום וחלפו 15 יום, משמע שהדבר הנמסר הגיע.

* 5.# חזקת הבעלים - בעל הרכב אחראי לעבירות שבוצעו עם רכבו.

מי מוסמך לפסול רישיון נהיגה לפני פסק - דין?

1.# קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.

1.# פסילה ל-30ל־30 יום. סעיף 47 (ה) (3) - בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית, רשאי קצין המשטרה לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה האמורה.

2.# פסילה ל-60ל־90 יום. סעיף 47 (ה) (21) - בעבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נחבלנהרג אדם או ניזוק ריכוש.

קצין משטרה מוסמך ליטול את רישיון הרכב, אם יש לו יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום. בסמכותו למסור הודעת איסור שימוש ברכב ל-30ל־30 יום וליטול את רישיון הרכב. ניתן לתקוף את ההחלטה במצבים הבאים:

2.# במידהאם ומימי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, אשר עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את התרחשות העבירה.

בית המשפט יכול להורות על השבתת כלי הרכב לתקופה של עד 60 יום אם הוא מרשיע את הנהג בעבירה לפי התוספת השביעית. בפועל פסילה זו אינה שכיחה. ישנם אף נהגים המוכרים את רכביהם ברגע שמתברר להם כי ישנה סכנה שרכביהם יושבתו ולפני ההשבתה ממש.

משטרת ישראל מסתייעת במכשירי אכיפה אלקטרוניים שונים לאכיפת חוקי התנועה. המשטרה אף שוקדת להמצאת מדריכי הפעלה מתאימים לכל מכשיר אלקטרוני שבשימוש. חשוב לציין שהמגמה הינההיא הגדלת מספר המכשירים האלקטרוניים שישמשו לעזר באכיפת חוקי התנועה שמופרים על ידי הנהגים. לפני שנתאר את אופן הפעלת המכשירים האלקטרוניים. נסקור את התנאים הנדרשים להפעלת מכשיר אכיפה אלקטרונית. בפסק דין בראונשטיין נקבעו תנאים מיוחדים להפעלת מכשירי אכיפה אלקטרונית: המכשיר אמין, השוטר מיומן, המכשיר הופעל בהתאם לכללים.

1.# ממא"ל (מד מהירות אלקטרוני) מולטונובה - מצלמה המופעלת מרכב או מעמוד נייח, אשר משמשת כמערכת אכיפת מהירות אוטומטית שמצלמת רכב הנוסע מעל המהירות המותרת. בפסיקה נקבעה אמינותו של המכשיר ונקבע שהמשטרה אינה מחויבת לבצע כיול תקופתי לפי "אימות מידה מטרולוגיות" למכשירים על מנת שניתן יהיה לבסס הרשעות על תוצאותיהם, בנוסף לבדיקות היומיות הנעשות להם.

# חוק העונשין, תשל"ז - 1977, ס"ח 226.

# פקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

# תקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

# חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971.

# חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א - 2001.

# חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו - 2005.

# חוק בתי - המשפט ( נוסח משולב), התשמ"ד - 1984.

# כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז - 2007.

# פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970, נ"ח 320.

# חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.

# חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) תשנ"ו –1996– 1996.

# לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974.

# חוק לתיקון פקודת התעבורה, תש"מ -1979.

# חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971.

# חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), התשע"ב–2011ב – 2011.

=== פסקי-דיןפסקי־דין ===

# ת"פ 86/ 84 מדינת ישראל נ' חמדן בן מוסא דורי, תק' - על 86 (1) 504 (1986).

# ת"ת ( תעבורה אשדוד) 07 /2949 מדינת ישראל נ' בולטון פליקס, תק-שלתק־של 2007 (4) 27485, 27486 (2007).

# ע"פ (י-םי־ם) 1713/93 משה (בן יצחק) בוקובזה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], פסקה 2.

1.# אילון אורון תעבורה עיקרי הלכות האינציקלופידיה לדיני תעבורה (2006). 2.
# מינץ יצחק יוסף יצחק מינץ מספר על יצירת חוקי התחבורה ביבשה, בים ובאוויר ועל פעילות רבת השנים במערכת המשפטית (2008). 3.
# רבקה בן יששכר-שורץיששכר־שורץ, שלומי נרקיס סוגיות בדיני תעבורה - דין וסדרי הדין (2009).

* אברהם טננבוים וסיוון רצון, [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/din_udvarim/gilionG/%D7%98%D7%A0%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf מגמות בדיני תעבורה-וביקורתתעבורה־וביקורת החמרת הענישה], '''[[דין ודברים (כתב עת)|דין ודברים]]''' ז' 128-95 (תשע"ג).

* צבי נוסנבלט, "חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 16), התשמ"א - 1981" 280 הפרקליט כרך לד (תשמ"ב).