מחלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי שגיאות רבות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 79.178.111.77 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
שורה 4:
'''מחלה''' היא פגיעה ב[[גוף|גופו]] של [[אורגניזם|יצור חי]], הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או ה[[נפש]]. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ה[[הומיאוסטזיס]]. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי.
 
המושג והמילה "מחלה" נגזרים מהמושג "מחילה". כשאנו מתבוננים על הרוב המוחלט של המחלות אותן אנו מכירים, למעט עיוותים גופניים הנגרמים כתוצאה ממצבי קיצון של עודף או חוסר בחשיפה מיידית או מתמשכת לחומרים הנוגדים או דרושים לקיום הפיזי האנושי, כגון: חשיפה גדולה מדי לקרינה מסוכנת, לחומרי הדברה, לזיהום אויר ולרעלים או חסר בחומרים הדרושים לקיום הפיזי, כגון: מחסה מפני חום וקור קיצוניים, מי שתייה נקיים ואוכל מזין, רובן המוחלט נגרם כתוצאה מחוסר במחילה לעצמנו או לאחרים. זה לא סתם שבכל התרבויות בכל העולם עניין המחילה מהווה מרכיב מרכזי ומהותי בתרבות המקומית. גם אצלנו ביהדות, יום כיפור נחשב ליום הקדוש ביותר בשנה ובקשת המחילה והציפייה למחילה בין אדם לחברו עולים בדרגת חשיבותם אפילו על בקשת הסליחה מהאל. בנצרות, עניין המחילה הוא הלב והמרכז של הדת הנוצרית וגם באסלאם עניין המחילה הוא מרכזי ומהותי בדת ולא רק בהיבט של תרבות "הסולחה".
 
סוגיית המחילה מקבלת חשיבות גדולה ומרכזית עוד יותר בתרבויות הילידיות החיות בקהילות קטנות, כמו בקיבוץ. בקהילות ילידיות אלה ישנה התייחסות עמוקה ורחבה לצורך במחילה ולחשיבותה, לא רק בהיבט האישי אלא גם ובעיקר בהיבט הקהילתי. אנו יכולים לראות את דרגת האומנות שהגיעה לכך התרבות הילידית במה שמכונה "הופונופונו" ולתפיסת הסליחה השורשית על טקסיה המיוחדים, הקיימים בכל רחבי יבשת אפריקה. אפשר להבין עד כמה עמוקה ושורשית תרבות הסליחה באפריקה במיוחד כאשר מסתכלים על תקופת סיום האפרטהייד, שם, במקום להרוג ולשפוט לדין את הלבנים שביצעו בהם פשעים אכזריים, בחרו האפריקאים הילידים לקיים בכל רחבי דרום אפריקה מפגשים פומביים, בהם הן הצד הפוגע (הלבנים) והן הצד הנפגע (הילידים האפריקאים) סיפרו קבל עם ועולם על מעשיהם ועל חוויותיהם ואחר כך ביקשו סליחה וסלחו אחד לשני.
 
כך, אם מסתכלים על החיים בקהילה וכל אחד שחי מעל מספר שנים בקהילה סגורה חווה זאת היטב על בשרו כי נוצרים סכסוכים, מחלוקות, ריבים ומדונים בין חברי הקהילה. ריבים וסכסוכים אלה כל עוד אינם מטופלים ואינם נמחלים מעכירים את האווירה הכללית ומקשים על התנהלות הקהילה.
 
מבחינה רפואית זוהי עובדה גלויה וידועה לכל כי תחושות של כעס, מרמור, עלבון ופגיעות מתמשכת פוגעות בבריאות האישית, מעלות את לחץ הדם, פוגעות בכבד ובלב ומייצרות מתח שרירי רב המעמיס ומחליש את המערכת השרירית והחיסונית כאחד. קיום מנגדטקסי תחושותמחילה אלווהדגשת הןהחשיבות רקשל הטריגרקיום להתפרצותהמחילה המחלהכחלק ולאמהמבנה אלוהחברתי-תרבותי-קהילתי שגורמותמקדמת להאת הבריאות האישית והקהילתית כאחד.
 
על מנת למחול עלינו קודם כל לחוש חמלה. אמרנו כבר שהעברית היא שפה מאוד מחושבת ומדויקת ולא סתם כל מה שמבדיל בין "מחילה" ו"חמלה" הוא חילוף שתי האותיות הראשונות. זה גם לא מקרה כי מבחינת האלף-בית חמלה קודמת למחילה. וכשאין חמלה ואין מחילה מי שתופסת את מקומם וממלאת את חסרונם היא המלחמה. כך אנו רואים כי כל התפיסה התעשייתית המודרנית למחלה כאל משהו שצריך להילחם בו ולנסות להכחיד אותו מעל פני האדמה שגוי ומוטעה במכוון מיסודו. "מחלה" איננה דבר שיש להילחם בו. "מחלה" הינה הזדמנות והזמנה מהעולם לעלות למדרגה גבוהה יותר של בריאות, של התחדשות.
 
מבחינה רפואית זוהי עובדה גלויה וידועה לכל כי תחושות של כעס, מרמור, עלבון ופגיעות מתמשכת פוגעות בבריאות האישית, מעלות את לחץ הדם, פוגעות בכבד ובלב ומייצרות מתח שרירי רב המעמיס ומחליש את המערכת השרירית והחיסונית כאחד. מנגד תחושות אלו הן רק הטריגר להתפרצות המחלה ולא אלו שגורמות לה.
מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון [[פגם גנטי]] או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון [[חיידקים]], [[נגיף|נגיפים]], או [[טפיל]]ים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; [[קרינה]] ו[[תרכובת|תרכובות]] שונות (כגון [[עופרת]], [[ציאניד]] ושלל [[רעל]]ים אחרים) מהוות דוגמאות לכך.