עירוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
הגהה
שורה 15:
*[[תמיסת מלח]] - תמיסה עם מליחות ברמה סטנדרטית של 0.9% - משמשת כעירוי הנוזלים הסטנדרטי בארץ.
* עירוי של דם מלא - כמעט ולא משמש כיום ניתן רק במצבי חירום, או כאשר יש צורך לתת מנת דם ואין מספיק מנות זמינות. מורכב מתאי דם אדומים ופלזמה, נשמר בקירור.
* כדוריות דם אדומות דחוסות - אריתרוציטים בלבד. ניתן במספר מקרים: בזמן דימום פעיל, כאשר ישנה פציעה עם דימום משמעותי, באנמיה סימפטומטית (כאשר ההמוגלובין מתחת ל-8.5), לפני ניתוח וידוע על המוגלובין 10 ומטה, בחולה אנמי המקבל כימותרפיה. מנה זאת יש לשמור בקירור עד כחודש. מחייב בדיקת [[סוג דם]] לפני מתן העירוי. בזמן חירום ניתן סוג דם O.
* מנת לוחיות דם בלבד - ניתנת במספר מקרים: כאשר יש דימום פעיל ונמצא שבדם רמת הטסיות פחות מ-7500075,000, חולה המקבל כימותרפיה ויש לו פחות מ-2000020,000 טסיות ועוד מספר מקרים. לא מומלץ לתת מנה זו ב- ITP, מומלץ לתת אימונוגלובינים (נוגדנים כנגד הנוגדנים של הטסיות) ורק אחר כך לתת מנת טסיות על מנת להשלים את החסר עד שהגוף יחזור למסלולו. מנה זו נשמרת כשבוע בטמפרטורת החדר ובטלטול ניתן לתת אותה לא לפי סוג דם וגם ממספר תורמים יחד.
* עירוי של נוזל הדם בלבד (פלזמה) - ניתן כאשר יש צורך דחוף להפוך את פעולת הקומדין (תרופה המעכבת את מערכת הקרישה האקסטרינזית), בקואגולופתיה כגון: DIC, בדימום מסיבי. מנת הפלזמה נשמרת קפואה מופשרתומופשרת רק לפני השימוש. ניתנת לפי סוג דם בלבד.
* קריופרסיפיטאט - ניתן במצב של חוסר פקטורים שונים ובעיקר פיברינוגן, נשמר בהקפאה ומופשר לפני השימוש.
*[[תמיסת הרטמן]] - תמיסה של מים ומסיסים שונים (מלחים וכו') - שימשה בעבר כעירוי הנוזלים בארץ.