אבו אל-חסן אל-אשערי – הבדלי גרסאות

'''אבו אלחסןאל-חסן עלי אבן אסמעילאסמאעיל אלאשעריאל-אשערי''' ({{שם בשפת המקור|שפה=ערבית|שם=أبو الحسن الأشعري}}; [[874]] - [[936]]), היה מגדולי ה[[תאולוגיה|תאולוגים]] המוסלמים ב[[ימי הביניים]]. מייסד האסכולה ה-"[[אשעריה|אשערית]]" הנקראת על שמו, המשמשת בסיס לעיקרי המחשבה [[אסלאם סוני|הסונית]] עד היום. יש שכינו אותו "אבי התאולוגיה האורתודוקסית ב[[אסלאם]]".

אלאשעריאל-אשערי נולד בשנת [[873]] לספירה (260 [[הלוח המוסלמי|להיג'רה]]) בעיר [[בצרה]] שב[[עיראק]]. היה מצאצאיו של [[אבו מוסא אלאשעריאל-אשערי]], מושל בעיראק בתקופת יורשי הנביא [[מוחמד]]. בשל השתייכותו למשפחה עשירה, זכה אלאשעריאל-אשערי לנחלה שקיבל בירושה אשר תנובתה כלכלה אותו במשך חייו ואפשרה לו את החופש מעול הפרנסה. באותה תקופה בצרה הייתה מרכז רוחני מוסלמי גדול. את ראשית דרכו כמלומד הקדיש אלאשעריאל-אשערי ללימודי הלכה ([[שריעה]]), אך לאחר זמן קצר החל להתמקד בלימודי התאולוגיה האסלאמית. השתייך לזרם ה[[מועתזילה]], שהתאפיין בחשיבה רציונלית ואנשיו היו שרויים במחלוקות רבות עם אהל אלחדית' (הנאמנים ל[[חדית']])- אנשי התאולוגיה המסורתית המקובלת. מורו היה התאולוג המועתזילי [[אבו עלי אלג'ובה]] (מת [[915]]), אצלו שקד רבות בלימודיו והתגלה כתלמיד מצטיין. שנית כחלק מהתפיסה המועתזילית, אלעשארי אימץ את דרכי החשיבה והלימוד הרציונליות.

בהיותו כבן ארבעים חל מהפך חד בהשקפתו של אלאשעריאל-אשערי והוא עזב לחלוטין את התפיסה הרציונליסטית של המועתזילה ועבר אל חיק התפיסה האורתודוקסית. האגדה מספרת שהסיבה למהלך הפתאומי הייתה שהנביא מוחמד התגלה לו בחלום בשלוש פעמים שונות וקרא לו לעזוב את דרכי המחשבה החדשות ולהגן על ה[[אסלאם סוני|סונה]] המוסלמית בכל מאודו. משלב זה ואילך החל אלאשעריאל-אשערי לפתח תפיסה תאולוגית חדשה המשתמשת בכלים רציונליים, אותם למד אצל המועתזילה, ומגינה באמצעותם על התפיסות המסורתיות. אם בתחילת דרכו הלמדנית היה אלאשעריאל-אשערי בן בית אצל המועתזילה, עתה הוא נעשה לאויבם הגדול, ואף שקד רבות בכדי להפריך עד היסוד את טענותיהם התאולוגיות.

אלאשעריאל-אשערי התעמת עם התפיסות המועתזילות אך במקביל המשיך לעסוק בתאולוגיה באמצעות כלים רציונליים, במטרה להגן על התפיסה האורתודוקסית. עם זאת, הוא טען שיש להגביל לעתים את החקירה השכלית, שכן שכלו של ה[[אדם]] הוא מוגבל ואין ביכולתו לחקור באמת אחר האל הנשגב. לפיכך טבע אלאשעריאל-אשערי את המושג "בילא כיפה" (بلا كيف), שפירושו: בלי לשאול איך.

בפועל, אלאשעריאל-אשערי הציג גישה אמצעית ביחס בין דרכי המחשבה של המועתזילה לבין המחשבה המסורתית. השקפה זו באה לידי ביטוי בשלושת המחלוקות התאולוגיות הגדולות שהיו בין אהל אלחדית' לבין המועתיזלה:

#'''תוארי האל:''' הדעה המסורתית טענה שיש לקבל ולהבין את תוארי האל כפי שמופיעים בקוראן כמו שהם, ללא הסבר נוסף. לעומתם טענו המועתזילים שאם מייחסים לאל תיאורים הרי זהו "שרכ" ('שיתוף'- פגיעה באחדות האל). אלאשעריאל-אשערי סבר, בדומה לעמדה המסורתית, שניתן לייחס לאל תיאורים אך הוסיף וסייג שתיאורים אלה אינם ישויות נפרדות מטבע האל.

#'''בריאת הקוראן:''' התפיסה המסורתית טענה שהקוראן הוא נצחי כמו האל ועל כן הוא אינו נברא. המועתזילים טענו שאם כך הרי הקוראן הוא ישות אלוהית נוספת מלבד האל ולפיכך יש כאן "שרכ". אלאשעריאל-אשערי חיזק את האורתודוקסים בטענתו כי הקוראן במהותו הוא נצחי ובלתי נברא, אך הוסיף לטעון שהגיית הקוראן כן נבראת.

#'''בחירה חופשית''': התפיסה האורתודוקסית סברה שאין לאדם [[בחירה חופשית]], שכן בחירה חופשית פירושה שהאל כפוף למעשי האדם, והרי זוהי פגיעה בשלמותו וכל יכולתו של האל. המועתזילים לעומתם טענו שיש בחירה חופשית- הם יצאו מנקודת הנחה שהאל הוא בהכרח צודק, ובמידה ואין בחירה חופשית אין זה צודק שאדם אחד יקבל שכר ואחר עונש, שהרי זה נוגד את צדקות האל. אלאשעריאל-אשערי קבע שאלוהים הוא כל יכול ועל כן מעשי האדם נגזרים מראש. עם זאת הוא הוסיף כי אלוהים נותן לכל אדם את החופש לבצע את המעשים ולקחת את האחריות על אופן הביצוע שלהם.

עם זאת, על אף הרושם המתקבל כי אלאשעריאל-אשערי הקים תנועה המנסה לפשר בין דרכי המחשבה של המותעזילה לבין התאולוגיה האורתודוקסית, הוא העיד על עצמו שהוא תלמיד של המלומד אבן חנבל, (אבי האסכולה החאנבלית), שנחשב לאורתודוקסי מובהק: "סברתנו שאנו סוברים אותה והנהגתנו הדתית שאנו נוהגים גורסים אותה, היא: להחזיק בספרו של אלוהינו יתברך שמו, בסונה של נביאנו עליו השלום, ובדברים שנמסרו לנו מפי חברי הנביא והבאים אחריהם, ומפי אימאמי המסורת. בכך אנו מוצאים את מעוזנו ואנחנו סוברים את שסובר היה אבו עבדאללה אחמד אבן מוחמד אבן חנבאל, ואנו מתנגדים לכל מה שמתנגד לתורתו, שכן הוא המנהיג הנעלה והאימאם המושלם. על ידו ביאר אללה את האמת וחיסל את הטעות, הורה לדעת את הדרך הישרה וביטל את בדותות המבדים..."

בין החוקרים קיימת מחלוקת סביב השאלה כמה ספרים כתב אלאשעריאל-אשערי. על פי המסורת משויכים לו עשרות רבות של ספרים בהם סתר את תורות ה"מינים" ו"הכופרים", וכן כתב כנגד המועתזילים, השיעים, הג'המים, הח'וארג' ויתר הכיתות הסוטות (מן הסונה) והמחדשות. המחלוקת נובעת מהעובדה שחלק מספריו של אלאשעריאל-אשערי לא שרדו במהלך השנים.

*"מקאלאת אלאסלאמיין" (הדעות שבהן דוגלים המוסלמים): ספרו הידוע ביותר של אלאשעריאל-אשערי, בו הוא מביא באופן אובייקטיבי-מדעי את דעותיהם של כל הזרמים וה[[כת|כתות]] באסלאם על עיקרי ה[[דת]] ובעיקר על הנקודות השנויות במחלוקת ביניהן.

בין התלמידים הישירים והחשובים של אלאשעריאל-אשערי נהוג למנות את [[עאבד אלמלכ אלג'ויני]] (מת [[1085]]), שנודע בכינוי "אמאם אלחרמין" (האמאם של שני המקומות הקדושים, מכה ומדינה). חידושו העיקרי היה בשאלת תוארי האל והוא טען כי יש לאמץ את הפירוש האלגורי של מושגי ההגשמה המיוחסים לאל, באותם מקרים בהם ניתן להוכיח כי הפירוש המילולי אינו מתקבל על הדעת.

תלמידו של אלג'ויני, ששאב את עיקרי תפיסתו מתורתו של אלאשעריאל-אשערי הוא אל-ע'זאלי (מת [[1111]]). עיקר עיסוקו היה פיתוח התאולוגיה האסלאמית שתוכל להתמודד עם פילוסופיות חיצוניות מחד, אך תישאר נאמנה למסורת המוסלמית מאידך.

* קיימות גרסאות נוספות לסיבת השינוי הדרמטי שחל בתפיסתו של אלאשעריאל-אשערי.

* למרות שמירב עיסוקו של אבן חאנבל היה בהלכה ופחות בתאולוגיה, ההזדהות של אלאשעריאל-אשערי איתו מלמדת על נקיטת עמדה ברורה.  

* מתוך ספרו של אלאשעריאל-אשערי, ''"ספר ביאור יסודות הדת''" עמוד 8. מצוטט על ידי יצחק יהודה גולדציהר, הרצאות על אסלאם, עמ' 91.

* על הסוגיה בדבר אמינות הספר ושייכותו המוטלת בספק לאלאשערילאל-אשערי ראה:  http://www.darultahqiq.com/problems-with-al-ibana-of-imam-al-ashari-by-shaykh-wahbi-ibn-sulayman-ghawiji/