אירנה האתונאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
בארבע-עשרה לאפריל 776, לאו הכתיר את בנו קונסטנטינוס השישי ל[[קיסר-שותף]],{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 69}} תופעה נפוצה בביזנטיון בה מכתירים את יורש העצר בעודו ילד לקיסר, כדי להבטיח שאכן הוא יעלה לשלטון בבוא העת.{{הערה|שם=Herrin,195|1=Herrin, Unrivalled Influence, p. 195}} שלטונו של לאו נמשך עד לפטירתו בשנת 780, כנראה מתוצאה של חבישת כתר אשר גרם לזיהום בראשו והביא למותו (אם כי נסיבות מותו עדיין נתונות במחלוקת).{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 75}} עם מותו של לאו ב-780 אירנה מתמנה להיות ה[[עוצר (שליט)|עוצרת]] בשמו של קונסטנטינוס הקטן שהיה בן תשע בלבד,{{הערה|שם=Herrin,198|1=Herrin, Unrivalled Influence, p. 198}} נוהל מקובל שבו אלמנת הקיסר מתמנה לעוצרת עד שיגיע בנה לבגרות ויוכל לרשת את הכס.{{הערה|שם=Herrin,195}}
עם הפיכתה לעוצרת ניצבו בפני אירנה אתגרים רבים. מיד לאחר מותו של לאו התרחש ניסיון הפיכה מצד אחיו למחצה אך הוא סוכל, והקושרים נענשו והוגלו.{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 76}} כדי לבסס את שלטונה אירנה השאירה בעמדות מפתח רבים מנושאי המשרות ששירתו בתקופתו של בעלה המנוח לאו,{{הערה|שם=Herrin,199|1=Herrin, Unrivalled Influence, p. 199}} אך גם העלתה לתפקידים בכירים [[סריס]]ים רבים מאנשי שלומה.{{הערה|שם=Herrin,198}} בשנת 781 אירנה מנסה להשיא את קונסטנטינוס לבתו של [[קרל הגדול]], [[רוטרודיס]].{{הערה|Herrin, Women in Purple, p. 78}} ניסיון זה לקשור קשרי נישואין בין משפחות האצולה הפרנקיות והביזנטיות
==איקונוקלזם ואיקונופיליות==
|