היינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
 
== מורשת ==
כאמור, היינריך מצא את מותו ממחלת הקדחת באופן פתאומי ב-24 באוגוסט 1313. לאחר מותו, התגברה האהדה לקיסר המנוח גם מחוץ לגבולות איטליה, והחלה מגמה של האדרת שמו. האדרה זו הייתה חזקה עד כדי כך שהוענק להיינריך מעמד של מרטיר שהקריב את חייו על מזבח האימפריה. בנוסף, לאחר מותו פשטו מצד תומכיו של היינריך שמועות כי נזיר הרעיל אותו בשליחותו של האפיפיור. המגמה להאשים את קלמנס במותו של היינריך ביטאה את המרירות של תושבי איטליה כלפי האפיפיור. היינריך הצליח ליצור לעצמו דימוי חיובי, הרבה בזכות המורשת האימפריאלית שעמדה לנגד רבים. מותו הפתאומי רק הגביר את הפופולריות שלו.{{הערה|סופיה מנשה, סופיה. '''הכנסייה הקתולית בימי הביניים''' כרך ד. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2006. עעמ' 152.}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}