אפולוניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה* |
מ הרחבה קלה על פי הפרוספקט באתר |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר העתיקה ארסוף|אחר=|ראו=[[אפולוניה (פירושונים)]]}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=אפולוניה|רוחב=32.1954485|אורך=34.8059008|כותרת=כן}}
'''אַפּוֹלוֹנְיָה-אַרְסוּף''' (גם '''תֵּל אַרְשָׁף'''{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = את המהדורה עדכן זאב ענר|שם = כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל|מו"ל = משרד הביטחון – ההוצאה לאור|שנת הוצאה = 2005 ׁ(מהדורה 20 מחודשת)}}}}) היא [[עיר]] עתיקה ששרידיה נמצאים היום ב{{ה|שרון}} הדרומי, ממערב לשכונת [[נוף ים]] ב[[הרצליה]], בקרבת [[סידנא עלי]] של ימינו.
==תולדות העיר==
[[קובץ:Arsuf fortress 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חורבות המצודה הצלבנית; הגשר בתמונה אינו גשר הכניסה, אלא סוללה מלאכותית שהושארה בעת החפירות הארכאולוגית]]
[[קובץ:Hafir Apolonia.JPG|שמאל|ממוזער|250px|החפיר]]
[[קובץ:ApoloniaNarodniPark030 (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי מגדל העוז]]
העיר ארסוף הוקמה בראשית [[האימפריה הפרסית|התקופה הפרסית]] ([[המאה ה-6 לפנה"ס|המאה ה-6]] עד [[המאה ה-4 לפנה"ס]]) על ידי ה[[פניקים]], ונקראה ארשוף על שם [[רשף]], [[אל]] הסער והמלחמה [[מיתולוגיה כנענית|הפיניקי]]. המקום נכלל בתחומי השפעתה של העיר [[צידון]], שקיבלה את אזור השרון לניהולה מידי השלטון הפרסי. היישוב הפיניקי שהתקיים במקום בתקופה זו עסק ביצור [[ארגמן|צבע הארגמן]] וקיים קשרי [[מסחר]] עם האזור [[הים האגאי]] ו[[יוון העתיקה|יוון]].{{הערה| Roll, I., Tal, O. and Fisher, M. 1999. Apollonia-Arsuf: Final Report of the Excavations}}
ב{{ה|תקופה ההלניסטית}} המשיך היישוב במקום להתפתח. בתקופה זו נכללה העיר בתחומי השליטה של [[הממלכה הסלאוקית]], והעיר שימשה כ[[נמל]] ו[[מעגן]] עבור [[ספינה|ספינות]] ששטו בין [[נמל יפו|יפו]] ל[[תל דור|דור]], הנמלים המוגנים היחידים באזור. האוכלוסייה הנוכרית בעלת הנטיות ההלניות שהרכיבה את המארג הדמוגרפי המקומי הביאה לשינוי שם האתר מ"אַרְסוּף" (שם [[שפות שמיות|שמי]]) ל"אַפּוֹלוֹנְיָה" (שם [[יוונית|יווני]]). שינוי זה הוקל מהעובדה ששני האלים רשף ו[[אפולו]] היו מזוהים זה עם זה.
שורה 15 ⟵ 16:
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] המשיכה העיר לגדול ושמה שונה לסוזוסה. ב{{ה|מאה החמישית}} ו[[המאה השישית|השישית]] הייתה העיר היישוב הגדול בשרון, אחרי קיסריה. בעיר הייתה [[כנסייה]] גדולה והתגוררו בה [[נוצרים]] רבים, לצד אוכלוסייה [[שומרונים|שומרונית]] גדולה. בעיר התפתחה תעשיית [[זכוכית]], ושטחה בתקופה זו הגיעה ל-600 דונם. בתקופה זו הייתה העיר [[עיר פרזות]] (כלומר לא מוקפת [[חומה]]).
ב-[[640]] [[כיבוש|נכבשה]] העיר בידי [[התקופה הערבית בארץ ישראל|המוסלמים]]. העיר [[ביצורים|בוצרה]] והוקפה חומה בעקבות התקפות חוזרות ונשנות בידי הציים הביזנטיים מן הים. שטח העיר הצטצמם ל-90 [[דונם]] וכך גם גודל הנמל. בתקופה זו הוקמו [[שוק (מסחר)|שווקים]] גדולים ותעשיית קדרות מפותחת. ב-[[809]], בעקבות מותו של ה[[ח'ליף]] [[הארון א-רשיד]], נערכו [[פרעות]] בקהילה השומרונית המקומית ונהרס [[בית כנסת|בית הכנסת]] שלה.
ב-1099 לאחר כיבוש ירושלים צרו ה[[צלבנים]] על ארסף, אך נכשלו. ב-[[1101]] נכבשה ארסוף על ידי
החל מ-[[1207]] החליפה ארסוף אדונים צלבניים רבים. ב-[[1241]] בוצרה העיר, נבנתה [[מצודה|מצודתה]] הגדולה והוקם בה נמל חדש. ב-[[1261]] עברה העיר ו[[מבצר]]ה לרשות [[מסדר ההוספיטלרים]]. במרץ [[1265]] עלה ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[בייברס]] בראש צבאותיו על העיר, ולאחר 40 ימי [[מצור]] היא נפלה. בייברס הרס את חומותיה ואת מבצרה, והיא נותרה מאז שוממה.{{הערה|רול, י', טל, א', ו-וינטר, מ'. 2007. מפגש הצלבנים והמוסלמים בארץ ישראל: השתקפותו בארסוף, בסידני עלי ובאתרי חוף.}}
שורה 24 ⟵ 25:
==ארכאולוגיה==
===הגן הלאומי===
ב[[שנות השבעים]] ו[[שנות התשעים|התשעים]] נערכו בתחומי האתר [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שנוהלו על ידי פרופ' [[ישראל רול (ארכאולוג)|ישראל רול]] ו[[איתן אילון]];{{הערה|רול, י' ואיילון א' 1989. אפולוניה ודרום השרון}}
במסגרת החפירות נחשפו חלקים נרחבים מהעיר,
===שרידים תת-ימיים===
לפי עבודתה של ד"ר אווה גרוסמן, באפולוניה קיימת מעגנה קטנה ולא נמל, בסקר תת-ימי שבוצע בסוף שנות ה-90 כחלק מעבודת המאסטר שלה, מיפתה ד"ר גרוסמן את השרידים התת-ימיים שנמצאים בשמורת החוף. עקב השינויים שחלו בתנועת המים והחול
===מטמון זהב===
|