ויזיגותים – הבדלי גרסאות

ההיסטוריה הקדומה של הגותים שרויה בערפל, אך מה שברור הוא שכבר בראשית המאה ה-3 לספירה שכנו שבטי הגותים בעמק הדנובה התחתון וביצעו פשיטות על יישובים רומיים באיזור הבלקן.<ref>Kulikowski, 18.</ref> בתקופה זו, שארכה עד תחילת המאה ה-4, היו השבטים הגותיים והאימפריה הרומית במצב מלחמה תמידי אלו באלו. הקבוצה המרכזית בהם נלחמו הרומאים היו הטרווינגי,<ref>Ibid., 31.</ref> שכפי שאמרנו יש הטוענים שהם הם הויזיגותים. בתחילת המאה ה-4 לספירה הנחיל הקיסר קונסטנטינוס נצחון על הגותים וחתם איתם את הסכם השלום של 332. אחת מהתוצאות של שלום זה היתההייתה שבעשורים שבאו לאחר הסכם זה הוטבלו טרווינגים רבים לנצרות אריאנית, שהופצה בין השבטים על ידי מסיונרים גותים.<ref>Ibid., 107-109.</ref> המרה זו גרמה למתחים בין הגותים הנוצרים והגותים שנותרו פגאנים, כאשר הגותים הנוצרים נחשדו בבוגדנות ובנאמנות לאימפריה הרומית.

ההיסטוריונים הרומים העתיקים לא מספרים הרבה על התרבות הויזיגותית, ואין בידינו מספיק מידע כדי לקבוע האם היתההייתה להם תרבות מובחנת משאר השבטים הגותיים ואם כן, מה היא כללה. אם זאת, ישנם כמה פרטים המסופרים בהיסטוריות העתיקה, אם כי אמינותם נטולה בספק. למשל, יורדנס מספר על טקס הקבורה שביצעו עבור אלאריק לאחר מותו. לפי יורדנס, אלאריק נקבר עם אוצרות רבים תחת נחל שזרמו הוסת כדי לחפור את קברו. לאחר הקבורה והחזרת זרם הנחל למסלולו הטבעי, הרגו הויזיגותים את העבדים שחפרו את קבר.<ref>Jordanes, Ch. XXX.</ref>

דתם של הויזיגותים היתההייתה במקור [[גרמאנית]] [[פגאנית]], בדומה לדת שהייתה קיימת בצורות דומות בקרב העמים הגרמאנים השונים. לאחר חציית הדנובה בשנת 376 והשתקעות הויזיגותים באימפריה הרומית, הומרו הויזיגותים, יחד עם שאר הגותים, ל[[נצרות אריאנית]]. הויזיגותים נותרו אריאנים כ-200 שנה, גם לאחר שייסדו את ממלכתם באיבריה שבה רוב נתיניהם היו נוצרים [[קתולים]]. בשנת 589 כונסה [[מועצת טולדו השלישית]], במטרה לאחד בין הקבוצות הנוצריות השונות בממלכה. בעקבות מועצה זו הומרה האצולה הויזיגותית לנצרות קתולית.