הבדלים בין גרסאות בדף "בית רוק"

הוסרו 6 בתים ,  לפני 3 שנים
clean up, replaced: [[קטגוריה: ← [[קטגוריה: (3) באמצעות [[ויקיפדיה:AutoWikiBrowser|AWB]]
(הגהה)
(clean up, replaced: [[קטגוריה: ← [[קטגוריה: (3) באמצעות [[ויקיפדיה:AutoWikiBrowser|AWB]])
'''בית רוק''' הוא [[בית באר]] מ[[המאה ה-19]] המצוי כיום ברחוב השומרון, באזור [[התחנה המרכזית הישנה]] של [[תל אביב]].
== היסטוריה ==
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]].
 
ב-[[1902]] היה מעורב אחד מבניה של משפחת רוק, [[אלפרד רוק|אלפרד]], בתגרה שבמהלכה נרצח איכר מ[[ראשון לציון]] בשם יעקב אברמוביץ. כדי להיחלץ מ[[עונש מוות]], נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של [[פיצוי]] כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים [[פרנק צרפתי|פרנק]]. הכספים הושקעו ב[[קרן (תאגיד)|קרן]] לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרן בהקמת [[מרפאה]]. אלפרד רוק חזר מאוחר יותר ל[[ארץ ישראל]]. הוא היה למקורבו של ה[[מופתי]] [[אמין אל-חוסייני]], כיהן כסגן נשיא [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] וכחבר [[הוועד הערבי העליון]], והתנגד ל[[ציונות]] ולמכירת קרקעות ל[[יהודים]].
חרף התנגדותו של אלפרד רוק למכירת קרקעות ליהודים, מכרה משפחתו את הפרדס ואת הבית למשפחות קליין ושפיר משכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] הסמוכה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים [[1927]], [[1929]] ו-[[1932]] נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד [[1948]].
 
בבית רוק עצמו, שהיה עתה בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם [[פרזול סוסים|מפרזל סוסים]], [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[ריתוך|רתך]], [[משתלה]] ומפעל ל[[מוזאיקה]]. [[באר מים|הבאר]] נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.
 
במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. פעלו בו בתי מלאכה ובתי עסק שונים. עקב הזנחה רבה, קירותיו של הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.
* מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, [http://web.archive.org/web/20080820094636/http://www.bateibeer.com/www/11.pdf בית משפחת רוק] באתר בתי הבאר
* {{הארץ|דליה קרפל|זוהי יפו, ילדה|951778|6.2.2008|}}
* אלי אלון, [http://megafon-news.co.il/asys/archives/123108 בית הבאר ההיסטורי "בית רוק": יהרס ללא טיפול משמר]
 
[[קטגוריה: בתי באר]]
[[קטגוריה: תל אביב-יפו: בתי מגורים]]
[[קטגוריה: נווה שאנן (תל אביב)]]