שאול (עולם מתים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ תיקון טעות כתיב
שורה 1:
'''השאוֹ‏להשאוֹל''' הוא עולם ה[[מת]]ים הקדום הנזכר ב[[תנ"ך]] פעמים רבות ובהקשרים מגוונים. כפי שעולה מן הכתובים, המבנה הכללי של העולם על פי אמונת הקדמונים הוא מבנה היררכי שבראשו השמים, תחתם הארץ, תחתיה ה[[תהום (מיתולוגיה)|תהום]] ובתחתית המציאות - השאול. על פי אמונה זו, נשמות האנשים שמתו הגיעו לשאול. מקור השם מעורפל ואין לו מקבילות ב[[שפות שמיות]] אחרות. במקורות מאוחרים יותר השאול הוא שם נרדף ל[[גיהנום]] או נחשב לאחד ממדוריו.
 
==תיאורי השאול בתנ"ך==
על פי התפיסה המתוארת בתנ"ך, השאול הוא מדורו התחתון של העולם הנמצא בתחתיות הארץ.{{הערה|1={{הדגשה|כִּי אֵשׁ קָדְחה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית...|דברים לב כב|דברים ל"ב, כב}}, ועיינו עוד ב[[ישעיהו]] [[S:ישעיהו יד ט|י"ד, ט]] וב[[תהילים]]: {{הדגשה|אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ|תהלים קלט ח|קל"ט, ח}}.}} המתים יורדים אל השאול, אך ניתן גם לעלות ממנו ברצונו של ה'.{{הערה|1={{הדגשה|ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל|שמואל א ב ו|שמואל א', ב', ו}}.}} כיון שהשאול נמצא בתחתית הארץ, [[פולחן]] התקשור עם נשמת המת נקרא בתנ"ך '''[[העלאה באוב]]'''.{{הערה|1=בסיפור על [[שאול המלך]] ובעלת האוב ([[S:שמואל א כח|שמואל א', כ"ח י"ג-ט"ו]]), אומרת בעלת האוב: "ראיתי אלוהים '''עולים''' מן הארץ", ו[[שמואל]] אומר לשאול: "למה הרגזתני '''להעלות''' אותי?".}}
 
כל הנשמות מגיעות על פי התנ"ך אל השאול, ללא הבדל כי בתנ"ך אין אזכור ל[[גן עדן|גן-עדן]] או [[גיהנום]] כמקומם של הצדיקים או החוטאים. השימוש בדימוי הירידה לשאול כביטוי ל[[מוות]] קיים מספר פעמים במקרא. כבר בתחילת המקרא, ב[[ספר בראשית]], מסרב [[יעקב]] לתת לבניו לקחת את [[בנימין]] ל[[מצרים]] בטענה שאיננו רוצה "לרדת ביגון שאולה", אם יקרה דבר רע לבנימין.{{הערה|1={{הדגשה|וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה|בראשית מב לח|בראשית מ"ב, לח}}.}} ביטוי דומה נמצא בתחילת [[ספר מלכים]], כאשר [[דוד]] מצווה את [[שלמה]] להוריד את שיבתו של [[שמעי בן גרא]] בדם שְאוֹ‏לשְאוֹל.{{הערה|1={{הדגשה|וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל|מלכים א ב ט|מלכים א', ב', ט}}.}}
 
המוות מקושר לשאול גם בהקשר של [[משל]] ה[[אישה]] הזרה ב[[ספר משלי]]: {{הדגשה|רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ|משלי ה ה|משלי ה', ה}}. גם ב[[ספר הושע]] ישנו הקשר בין שאול ומוות: {{הדגשה|מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם – מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם|הושע יג יד|י"ג, יד}}. ניתן לזהות את השאול עם מות וצלמוות, כמקום נסתר שאין לבני האדם גישה אליו ומידע על אודותיו: {{הדגשה|הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת, וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה?|איוב לח יז|איוב ל"ח, יז}}.
שורה 10:
כינויים נוספים שקיימים בתנ"ך לשאול הם 'בור',{{הערה|1=ב[[ספר ישעיהו]] ישנה [[תקבולת]] משולשת בין שאול, מוות ובור: {{הדגשה|כִּי לֹא '''שְׁאוֹל''' תּוֹדֶךָּ, '''מָוֶת''' יְהַלְלֶךָּ, לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי '''בוֹר''' אֶל אֲמִתֶּךָ|ישעיהו לח יח|ל"ח, יח}}, וכן [[S:תהלים ל ד|תהלים ל' ד]].}} 'ארץ תחתיות',{{הערה|1=[[ספר יחזקאל]] [[S:יחזקאל כו ו|כ"ו, ו]], [[S:יחזקאל לא יד|ל"א, יד]], [[S:יחזקאל לב כד|ל"ב, כד]]}} 'שחת',{{הערה|1={{הדגשה|כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי '''לִשְׁאוֹל''', לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת '''שָׁחַת'''.|תהלים טז י|תהילים ט"ז, י}}. {{הדגשה|מַה בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר? הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ?|תהלים ל י|תהילים ל', י}}. שחת נזכר כמקום מוות גם ב[[S:יחזקאל כח|יחזקאל כ"ח]] וב[[ספר יונה]] [[S:יונה ב ז|ב', ז]].}} 'אבדון',{{הערה|1={{הדגשה|הַיְסֻפַּר '''בַּקֶּבֶר''' חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ '''בָּאֲבַדּוֹן'''|תהלים פח יב|תהילים פ"ח, יב}} וכן ב[[משלי]] [[S:משלי טו יא|ט"ו, יא]], [[ספר איוב]] [[S:איוב כט ו|כ"ו, ו]] ו[[S:איוב כח כב|כ"ח, כב]].}} ו'בלהות'.{{הערה|1={{הדגשה|בַּלָּהוֹת הָיִית וְאֵינֵךְ|יחזקאל כז לו|יחזקאל כ"ז, לו}}, וכן [[S:יחזקאל כח יט|כ"ח, יט]].}}
 
במספר מקומות במקרא השאול מתוארת כישות בולענית ורצחנית בעלת פה אדיר, שמנסה לבלוע את החיים כפי שמתואר האל [[מות]] בשירה ה[[אוגריתית]]. {{הדגשה|לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ '''וּפָעֲרָה פִיהָ''' לִבְלִי חֹק...|ישעיהו ה יד|ישעיהו ה', יד}}. הרשעים מתוארים במשלי כמי שאומרים {{הדגשה|נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים|משלי א יב|משלי א', יב}}. ב[[חבקוק]] [[דימוי|מדומה]] אויבם של ישראל אף הוא לשאול ולאל מות: {{הדגשה|אֲשֶׁר הִרְחִיב '''כִּשְׁאוֹל''' נַפְשׁוֹ, וְהוּא '''כַמָּוֶת''' וְלֹא יִשְׂבָּע|חבקוק ב ה|חבקוק ב', ה}}. גם במשלי מתואר השאול כישות שאינה שובעתשבעה לעולם ([[S:משלי ל טז|משלי ל' ט"ז]]). ב[[ספר יונה]] מתואר השאול כבעלת [[בטן]],{{הערה|1=[[S:יונה ב ג|ספר יונה ב', ג]].}} כנראה בשל התפיסה שהיא "אוכלת" בני אדם, ונשמות בני האדם שוכנים בבטנה.
 
למעשה, בתנ"ך ישנם לא רק דימויים לשאול, אלא אף מתואר כי אנשים מסוימים ירדו לשאול בפועל. כך מתואר ב[[ספר במדבר]], כי עונשם של עדת [[קורח]] הוא שהאדמה פוערת את פיה, והאנשים יורדים חיים לשאול עם כל אשר להם.{{הערה|1={{הדגשה|וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים '''שְׁאֹלָה''' וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל.|במדבר טז|במדבר ט"ז, לב-לג}}.}} תיאור זה של בליעת חיים בידי השאול קיים בעוד כמה מקומות בתנ"ך.