מש:Yehuz/מרדכי שרון: הבדלים בין גרסאות

אין תקציר עריכה
=== שירות ב[[שב"כ]] ===
 
במושבה הרצליה היה פרדסן מוצק ונמוך קומה שהתמחה ב[[השקיה]] "קליפורנית" וענה לשם איסר הלפרין (לימים הראל). בהוראת [[ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]] הקים אלוף [[איסר הראל|איסר הלפרין (הראל)]] את [[שירות הביטחון הכללי]] בשנת [[1949]] . בשנת [[1952]] החליף איסר הראל את [[ראובן שילוח]] שהתפטר מתפקידו כראש [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] והפך[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|תוך כדי כך]] ל"ממונה" ע [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|שנ]]<nowiki/>ל [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|הגופים]] משך 11 שנים וליד ימינו של בן[[ראש הממשלה]], [[דוד בן-גוריון]].
 
איסר הראל גייס את מוטקה בן המושבה לש"ב הידוע והוא הפך במהרה לאיש מבצעים מן המעלה הראשונה. השפה הערבית המושלמת שבפיו, שרתה אותו נאמנה בביצוע תפקידיו.
בשנת [[1965]] "הושאל" מוטקה מהש"ב ויצא בשליחות המוסד ל[[אתיופיה]], כדי לאמן את שרות הביטחון של [[היילה סלאסי, קיסר אתיופיה]]. באחד הימים ביקר נשיא מצרים הפופולארי [[גמאל עבד אל נאצר]] באתיופיה ואנשי המודיעין המקומיים חששו שמוטקה ינסה לחסלו. במקביל ניהלה דיצה [[בית ספר]] של כל ילדי השליחים הרבים במדינה.
 
באחד הימים טס מוטקה מ[[אדיס אבבה]] בירת אתיופיה ל[[גמבלה]] (במערב אתיופיה). המטוס התרסק ובדרך נס שרדו הנוסעים ומוטקה ביניהם את ההתרסקות. לשגריר ישראל ב[[אתיופיה]] דאז, [[חיים בן-דוד]] (חב"ד) לא שיחק המזל כשבטיסה אחרת באתיופיה בשנת [[1967]] התרסק המטוס בו טס והוא מצא את מותו.  אחד השליחים מטעם צה"ל באתיופיה היה הצנחןה[[צנחן]] ואיש [[יחידה 101]] דוד בן עוזיאל "טרזן". הוא נתן למוטקה במתנה [[קוף]] בשם צ'ינו, שהובא על ידו ארצה. מוטקה ניסה להטמין כדור שינה בתוך [[בננה]] על מנת שהקוף יאכל ויישן שנת ישרים בדרך ארצה, אבל המזימה התגלתה וצ'ינו שלף את ה[[גלולה]] מתוך הבננה ואכל אותה בתאבון. לקראת הטיסה ארצה מ[[ניירובי]] דרך [[טהראן]](ארכה למעלה מ-10 שעות) הוכנס הקוף לתיק יד והופקדל[[תיק]]<nowiki/>וידהופקד למשמרת בידי אריק. באולם הנוסעים הנכנסים, הצליח צ'ינו לפתוח את הרוכסןה[[רוכסן]] וכמעט ברח. למרבה המזל הצליח אריק להשיבו לתיק, והעלייה "הבלתי לגאלית" של הקוף המסתנן, הוכתרה בהצלחה.
 
=== פרישה מהשרות ===
 
בכל מהלך חייו המגוונים, נוצרו למוטקה קשרים אישיים מיוחדים עם יהודים וערבים כאחד. קשרים אלו נמשכו עשרות בשנים בדמות חברות אמיצה.
* [[אריאל שרון|אריאל (אריק) שרון]] - מפקד [[יחידה 101]] המיתולוגי, [[אלוף פיקוד הדרום]]<nowiki/>ו, [[שר הביטחון]] ו[[ראש ממשלת ישראל]]. את אריק הכיר מוטקה בילדותו כילד שמנמן העונה לשם אריק שיינרמן ב[[כפר מל"ל]], בתקופה בה אומץ על ידי דודו ראובן. נקשרו בינהם קשרי ידידות לאורך השנים. מוטקה נהג לקטוף הדרים ללא רשות מן הפרדס של משפחת שיינרמן ואביו של אריק אמר לו שאם השמועה אודות הקטיף היזום נכונה, הוא ירדוף אותו עם הקורבץ'. ורה, אימו של אריאל שרון אהבה את מוטקה אהבה רבה והלינה בפניו על הרגלי האכילה של בנה. לימים הרצה אריאל שרון, בפני [[גדוד]] צוערים ב[[בה"ד 1]] אודות [[קרב אום-כתף]]. משנודע לו ש[[מג"ד]] הגדוד הוא אודי, בנו הצעיר של מוטקה שניידר, הוא אמר לו : "אם יש מישהו במדינת ישראל שמכיר לעומק את הערבים זה אביך".
 
* [[משה דיין]] - [[רמטכ"ל]] [[מבצע קדש]] ושר הביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]]. הערבים עימם עבד מוטקה, ידעו על חיבתו היתרה של משה דיין לכדים עתיקים ולמטבעות. ולפיכך אספו עבורו פריטים נבחרים. בביקורו של משה דיין ברצועה, הכירו השניים ועד מהרה גילו את התחביב המשותף שהניח את היסודות לידידות קרובה. דיין היה חומק ממאבטחיו ובא לבקר את מוטקה בהרצליה על מנת לראות פרטי עתיקות מיוחדים, וכאשר נפגשו בביתו ב[[צהלה]], היה מדביק חרסים של עתיקות עם מוטקה, תוך התעלמות מאורחים ששהו אותה עת בביתו. ביום בו צה"ל יצא ל[[מבצע כראמה]] בירדן, היה דיין עסוק בחפירה שהתמוטטה עליו וכמעט מצא את מותו. לאחר שהתאושש, נתן למוטקה כד מאותה חפירה עם הקדשה אישית על גבי הכד.
* [[רפי איתן]] '''-''' מפקד מבצע לכידת אייכמן, ראש הלק"ם, יועץ ראש הממשלה לטרור ושר הגימלאים. רפי הוא בן גילו של מוטקה ויליד עיר שלום המוכרת כיום כ[[רמת השרון]]. במסגרת ציד הכישרונות לטובת הקמת ארגון הש"ב, גייס איסר הראל, את מוטקה ואת רפי לשרות הביטחון באותו הזמן. שניהם הפכו לאנשי מבצעים ויחדיו נטלו חלק במבצעים שונים (כאשר מוטקה אמון על התחום הערבי ורפי על התחום היהודי). רפי תאר את מוטקה כאיש מבצעים מעולה וכלשונו : "אם יש מישהו שיודע להיכנס בנעליו של ערבי, הריהו מוטקה שרון". מעת לעת היה רפי מנצל מומחיות מיוחדת זאת ונועץ במוטקה בנושאים ערביים.
 
* [[מאיר דגן]] - מפקד [[סיירת רימון]], [[מח"ט]] ומפקד אוגדה משוריינת, אלוף בצה"ל וראש המוסד המיתולוגי. עם שובו של מוטקה מאתיופיה, לאחר מלחמת ששת הימים, שובץ שנית להיות נציג השב"כ באזור [[אל עריש]] ו[[חצי האי סיני]]. שם החלה היכרותו עם קצין צעיר ומוכשר בשם מאיר דגן (הוברמן). מוטקה זיהה את הפוטנציאל בקציןב[[קצין]] הצעיר והמליץ עליו בפני מפקד רצועת עזה דאז, [[תא"ל]] [[מנחם אבירם|מנחם (מן) אבירם]], לתפקיד מפקד סיירת החופים. עד מהרה התבררה ההמלצה כמצוינת, והקצין הנועז והיצירתי הפך במהרה למפקד סיירת רימון וליד ימינו של [[אריאל שרון]] בטהור רצועת עזה. לימים מינה אותו שרון לראשות המוסד. מאז נקשרה בין מוטקה למאיר דגן חברות עמוקה ואמיצה שנמשכה כ-50 שנים. במפגש האחרון ביניהם כשבוע לפני פטירתו של מאיר דגן, העידהוא מאיר דגןאמר שמוטקהלמוטקה הוא לא רק [[חבר]] אלא גם [[מורה]] שלימד אותו אודות [[העולם הערבי]].
 
== קישורים חיצוניים ==
350

עריכות