צבא דרום לבנון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, קישורים פנימיים |
|||
שורה 1:
{{שכתוב|סיבה=מידע לא מסודר ובליל דברים, חלקו בגלל "תיקונים" שבוצעו במידע המקורי|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מיליציה שפעלה בדרום לבנון|אחר=מיליציה זו בשמה הקודם|ראו=[[צבא לבנון החופשית]]. למשמעויות אחרות ראו
{{ישראל-לבנון}}
'''צבא דרום לבנון''' (בראשי תיבות: '''צד"ל'''; ב[[ערבית]]: '''جيش لبنان الجنوبي''', בתעתיק מדויק: ג'יש לבנאן אלג'נובי), [[מיליציה]] שפעלה ב[[דרום לבנון]], בתקופה בה ל[[מדינת ישראל]] הייתה שליטה צבאית באזור, מסוף [[שנות השבעים של המאה העשרים]] עד [[הנסיגה מלבנון]], ב-[[24 במאי]] [[2000]]. המיליציה הייתה חמושה היטב ומנתה כ-2,500 חיילים.
שורה 43:
* [[מקלע]] עיקרי: [[M2 בראונינג|בראונינג]] 0.5 אינץ' ובראונינג 0.3 אינץ' בעיקר מצה"ל.
* צה"ל סיפק כמות גדולה של [[רובה]] מיטען [[רובה FN FAL|FN]]
* מספר [[טיל קרקע-אוויר|טילי נ"מ]] "
לאחר הקמת יק"ל הוחלף בהדרגה הנשק הנ"ל בנשק מקביל לזה ששימש את צה"ל (בדרך כלל מדגמים נחותים מאלו שברשות צה"ל).
שורה 66:
=====העבודה בישראל=====
המנהל האזרחי דאג לספק מקומות עבודה לכ-2,500 עובדים לבנונים, שנכנסו
=====המנגנון הרפואי=====
אזור דרום לבנון היה מבודד משאר אזורי המדינה, ולכן הוקם מנגנון רפואי שלם שיענה על צורכי התושבים. כך הוחל בהקמת בית החולים במרג' עיון. כמו כן, הוקמה מרפאה בבינת ג'בייל.
ב-1990 תקציב הסיוע הישראלי למערכת הבריאות הדרום לבנונית הוגדל, ועמד על 1.75 מיליון דולר. בשנת 1989 היה סכום הסיוע בסך 1.3 מיליון דולר.
הגדלת הסיוע אפשרה את שיפור השרות הרפואי הניתן לתושבי דרום לבנון ופיתוח בית החולים הנוסף בבידג' אבל
עד שנות ה-90 ממשלת לבנון נמנעה לחלוטין מתמיכה כספית בתושבי אזור הביטחון. ממשלת לבנון, שחששה מההשפעה הישראלית באזור הביטחון, השקיעה עשרה מיליון דולרים בשנת 1995.
=== הכוחות הלוחמים בצבא דרום לבנון===
ב-1984 צבא דרום לבנון מנה כ-2,000 חיילים, מתוכם כ-65% נוצרים, 18% שיעים, 13% דרוזים ו-4% מוסלמים סונים
גדוד נוסף של צד"ל הוצב ב"מובלעת ג'זין" .
שורה 83:
גדוד מפקדה, לוגיסטיקה ושירותים.
שתי חטיבות רגלים -האחת במזרח והשנייה במערב. כול חטיבה הייתה מורכבת משלושה גדודי רגלים וגדוד מסייע, שכלל כמה סוללות תותחים כבדים בקוטר 155 מ"מ או 13 מ"מ שפוזרו בחטיבות על פי הצורך.
סוללת הארטילריה נקראה סוללת מוחביב
גדוד משוריין ובו 55 טנקים שפוזרו בחטיבות.
כוחות צד"ל הצליחו לשלוט על 46 מוצבים מראש הנקרה במערב ועד מורדות הר החרמון במזרח, לשם השוואה כוחות צה"ל שלטו ב 11 עמדות בלבד.
שורה 99:
תוכנית עוואן כללה חמש נקודות מרכזיות:
גיוס חיילים ברצועת הביטחון אשר ישולבו בצד"ל, שליחת קצינים ממפקדת אלירזה למשימות ריגול, העברת חיילי "שומרי הארזים" ממזרח ביירות לרצועת הביטחון והעברת חיילי צבא אלירזה, הכ"חל ומפלגת הלאומים החופשיים המשתייכים במקור לכפרים ברצועת הביטחון לדרום לבנון
המטרה בכללותה הייתה לבטל את המיליציות השונות ברחבי לבנון ולאחדם תחת ממשלת לבנון, כאשר צבא לבנון הוא הכח הצבאי הרישמי והיחיד בלבנון. מטרה זו לא הושגה לאור ביטול ההסכם על ידי אמין ג'ומאייל, שהפך לנשיא לבנון לאחר הרצחו של אחיו, באשיר ג'ומאייל.
שורה 110:
==משכורות==
עד לשנת 1986 המשכורת הממוצעת של חיילי צד"ל הייתה כ-100 דולר בחודש, ובאותה שנה הועלתה המשכורת ל-260 דולר בחודש
משרד הביטחון היה אחראי על התקציב של צד"ל. למשל, בשנת 1996 עמד התקציב על 21.5 מיליון דולר ואילו בשנת 1997 למרות הקיצוצים בתקציב הביטחון עמד על 23 מיליון דולר{{הערה|1=כתבה מ[[מעריב]] מאפריל 1997, כפי שהועלה באתר https://www.fresh.co.il/vBulletin/t-586121-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91_%D7%A6%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_1996_%D7%95_1997 [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}}.
|