הבדלים בין גרסאות בדף "צבא דרום לבנון"

הוסרו 9 בתים ,  לפני 3 שנים
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, קישורים פנימיים
(אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, קישורים פנימיים)
{{שכתוב|סיבה=מידע לא מסודר ובליל דברים, חלקו בגלל "תיקונים" שבוצעו במידע המקורי|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מיליציה שפעלה בדרום לבנון|אחר=מיליציה זו בשמה הקודם|ראו=[[צבא לבנון החופשית]]. למשמעויות אחרות ראו [[צבא לבנון (פירושונים)]]}}
{{ישראל-לבנון}}
'''צבא דרום לבנון''' (בראשי תיבות: '''צד"ל'''; ב[[ערבית]]: '''جيش لبنان الجنوبي''', בתעתיק מדויק: ג'יש לבנאן אלג'נובי), [[מיליציה]] שפעלה ב[[דרום לבנון]], בתקופה בה ל[[מדינת ישראל]] הייתה שליטה צבאית באזור, מסוף [[שנות השבעים של המאה העשרים]] עד [[הנסיגה מלבנון]], ב-[[24 במאי]] [[2000]]. המיליציה הייתה חמושה היטב ומנתה כ-2,500 חיילים.
* [[מקלע]] עיקרי: [[M2 בראונינג|בראונינג]] 0.5 אינץ' ובראונינג 0.3 אינץ' בעיקר מצה"ל.
* צה"ל סיפק כמות גדולה של [[רובה]] מיטען [[רובה FN FAL|FN]]
* מספר [[טיל קרקע-אוויר|טילי נ"מ]] "[[סטרלה]]" מצבא לבנון
 
לאחר הקמת יק"ל הוחלף בהדרגה הנשק הנ"ל בנשק מקביל לזה ששימש את צה"ל (בדרך כלל מדגמים נחותים מאלו שברשות צה"ל).
 
=====העבודה בישראל=====
המנהל האזרחי דאג לספק מקומות עבודה לכ-2,500 עובדים לבנונים, שנכנסו מידימדי יום לישראל דרך מעברי הגבול, ולעת ערב חזרו לכפריהם. אפשרות תעסוקה זו הכניסה לאזור בין מליון למליון ורבע דולרים מידימדי חודש.
 
=====המנגנון הרפואי=====
אזור דרום לבנון היה מבודד משאר אזורי המדינה, ולכן הוקם מנגנון רפואי שלם שיענה על צורכי התושבים. כך הוחל בהקמת בית החולים במרג' עיון. כמו כן, הוקמה מרפאה בבינת ג'בייל.
ב-1990 תקציב הסיוע הישראלי למערכת הבריאות הדרום לבנונית הוגדל, ועמד על 1.75 מיליון דולר. בשנת 1989 היה סכום הסיוע בסך 1.3 מיליון דולר.
הגדלת הסיוע אפשרה את שיפור השרות הרפואי הניתן לתושבי דרום לבנון ופיתוח בית החולים הנוסף בבידג' אבל.{{הערה|1=כתבה מ[[מחנה]], כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=579257 [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.
 
עד שנות ה-90 ממשלת לבנון נמנעה לחלוטין מתמיכה כספית בתושבי אזור הביטחון. ממשלת לבנון, שחששה מההשפעה הישראלית באזור הביטחון, השקיעה עשרה מיליון דולרים בשנת 1995.
 
=== הכוחות הלוחמים בצבא דרום לבנון===
ב-1984 צבא דרום לבנון מנה כ-2,000 חיילים, מתוכם כ-65% נוצרים, 18% שיעים, 13% דרוזים ו-4% מוסלמים סונים.{{הערה|כתבה במעריב, לבנון אפשר להיערך בקו החדש של יוסף ולטר 10 באוגוסט 1984 }}. באוגוסט 1986 הגיע מספר חיילי צד"ל ל-2,500. בשנת 1987 שירתו בצד"ל כ-70% נוצרים, 20% שיעים ו-10% דרוזים כשרוב החיילים הדרוזים הגיעו מהעיירה הדרוזית חאצביא בגיזרה המזרחית. חאצביא הייתה העיירה הדרוזית היחידה ברצועת הביטחון. בתחילת דרכו צד"ל התארגן בארבע מסגרות גדודיות (חאצביא, טיבה, עישייה ובינת ג'בייל) שאורגנו בשתי חטיבות, הרכב כוח האדם בגדודים אלו היה מותאם פחות או יותר לאוכלוסייה שבתוכה פעלו. עם השנים עלה מספרם של השיעים בצד"ל, ובשנות התשעים הם כבר היוו בו רוב. מול צד"ל פעלה מפקדה של צה"ל שנקראה [[יחידת הקישור ללבנון]] (יק"ל), ומפקדתה שכנה בעיר [[מארג' עיון]].
גדוד נוסף של צד"ל הוצב ב"מובלעת ג'זין" .
 
גדוד מפקדה, לוגיסטיקה ושירותים.
שתי חטיבות רגלים -האחת במזרח והשנייה במערב. כול חטיבה הייתה מורכבת משלושה גדודי רגלים וגדוד מסייע, שכלל כמה סוללות תותחים כבדים בקוטר 155 מ"מ או 13 מ"מ שפוזרו בחטיבות על פי הצורך.
סוללת הארטילריה נקראה סוללת מוחביב.{{הערה|1=כתבה מהעיתון "[[במחנה]]" מאוגוסט 1995, כפי שפורסמה באתר "[[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]": http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=591519 .}}.
גדוד משוריין ובו 55 טנקים שפוזרו בחטיבות.
כוחות צד"ל הצליחו לשלוט על 46 מוצבים מראש הנקרה במערב ועד מורדות הר החרמון במזרח, לשם השוואה כוחות צה"ל שלטו ב 11 עמדות בלבד.
 
תוכנית עוואן כללה חמש נקודות מרכזיות:
גיוס חיילים ברצועת הביטחון אשר ישולבו בצד"ל, שליחת קצינים ממפקדת אלירזה למשימות ריגול, העברת חיילי "שומרי הארזים" ממזרח ביירות לרצועת הביטחון והעברת חיילי צבא אלירזה, הכ"חל ומפלגת הלאומים החופשיים המשתייכים במקור לכפרים ברצועת הביטחון לדרום לבנון.{{הערה|1= כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=591362 [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.
 
המטרה בכללותה הייתה לבטל את המיליציות השונות ברחבי לבנון ולאחדם תחת ממשלת לבנון, כאשר צבא לבנון הוא הכח הצבאי הרישמי והיחיד בלבנון. מטרה זו לא הושגה לאור ביטול ההסכם על ידי אמין ג'ומאייל, שהפך לנשיא לבנון לאחר הרצחו של אחיו, באשיר ג'ומאייל.
 
==משכורות==
עד לשנת 1986 המשכורת הממוצעת של חיילי צד"ל הייתה כ-100 דולר בחודש, ובאותה שנה הועלתה המשכורת ל-260 דולר בחודש.{{הערה|1=כתבה מ[[מעריב]] מ-7 בינואר 1987 - "הצלחות החזבאללה יוצרות מצב חדש בשביל צה"ל", כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=584101 [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}}. בהמשך השנים המשכורת הועלתה עד ל-600 דולרים לחודש. המשכורת שולמה על ידי מערכת הביטחון הישראלית. כמו כן, השירות בצד"ל העניק למשרתים את האפשרות לקבלת אשרת עבודה בישראל עבור משפחותיהם. הטבות אלו היו מהמניעים המרכזיים להצטרפותם של השיעים לצד"ל, למרותאף על פי שלעתים קרובות המשכורת של אותם חיילים מהעדה השיעית התקרבה רק ל-300 דולר לחודש. ההערכה היא, שבשנת 1986 כ-30% מהמשרתים בצד"ל היו שיעים. אחוז השיעים ששירתו בצד"ל עלה במהלך שנות ה-90.
 
משרד הביטחון היה אחראי על התקציב של צד"ל. למשל, בשנת 1996 עמד התקציב על 21.5 מיליון דולר ואילו בשנת 1997 למרות הקיצוצים בתקציב הביטחון עמד על 23 מיליון דולר{{הערה|1=כתבה מ[[מעריב]] מאפריל 1997, כפי שהועלה באתר https://www.fresh.co.il/vBulletin/t-586121-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91_%D7%A6%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_1996_%D7%95_1997 [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}}.