אשם תורם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5:
לפי [[פקודת הנזיקין]]; "אשם הוא מעשהו או מחדלו של אדם שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה שיש בצידה נזק או שהן התרשלות שהזיקה לעצמו".{{הערה|1=[[פקודת הנזיקין]] [נוסח חדש] תשכ"ח-1968,§64. (להלן: פקודת הנזיקין).}} פקודה זו נוסחה לפי ההגדרה המקבילה מן החוק האנגלי.{{הערה|1=The law reform (contributory negligence) act, 1945,c28,145§. (להלן: The Law Reform).}}
 
הגדרת האשם מתייחסת לשני חלקים. בחלק הראשון האשם מוגדר ככזה היוצר אחריות כאשר ההתייחסות הראשונית היא למזיק. החלק השני מתייחס למעשה או מחדל שהם התרשלות שהזיקה לאדם עצמו ולכן, הוא מתייחס בעיקר להתנהגות הניזוק. חלק זה, נוגע לאשם העצמי של הניזוק וההתנהגות הדרושה לקיומו הנה התרשלות.{{הערה|1=אנגלרד- דיני הנזיקין, ראו ה"ש 1 לעיל, עמ' 241.}} על-כן, מרכיב יסודי במשטר האשם העצמי התורם הנו יסוד הרשלנות. ההתרשלות, על פי הפקודה, נבחנת על פי מבחן אובייקטיבי חיצוני הוא [[מבחן האדם הסביר]].{{הערה|1=[[פקודת הנזיקין]] §35.}}
 
הגדרת ההתרשלות חלה על שני סוגי האשמים; האשם יוצר האחריות שבחלק הראשון, והאשם העצמי שבחלק השני. למרות זאת, קיים שוני בין הנסיבות בהם אדם מתרשל ובכך מביא נזק לאחר, לעומת אדם אשר נבחנת רמת הזהירות שלו כלפי עצמו ורכושו. בסוגיית האשם התורם, השאלה הנבחנת היא מידת הזהירות שאדם צריך לנהוג כלפי עצמו וכלפי רכושו (תוך בדיקת סבירות ההתנהלות), בעוד לגבי אשם יוצר אחריות הדגש הוא בבחינת ההתנהגות אל מול אדם אחר. קיים הבדל מהותי בנקודת המוצא, ושוני מהותי בתפקיד החברתי שממלאים מושגים אלו.{{הערה|1=תא (ת"א) 56522/04 '''הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' שלו ברוך''', נבו 381 (2005).}} השוני ביניהם מביא למסקנה כי ייתכן והאדם הסביר נוהג, וצריך היה לנהוג, ביתר זהירות כלפי אדם אחר מאשר כלפי עצמו.