פיתוח שמיעה: הבדלים בין גרסאות

נוספו 558 בתים ,  לפני 5 שנים
 
==זיהוי גובה צליל באופן יחסי==
זיהוי יחסי של גובה צליל הוא היכולת לגלות באופן שמיעתי מהם התפקידים או [[הרמוניה טונאלית פונקציונאלית|הפונצקציות]] שממלאים צלילים בודדים במסגרת ההקשר של [[טוניקה]] מבוססת. לאחר שהתקיים ביסוס של הטוניקה, כל גובה צליל שיופיע לאחר מכן ימלא תפקיד כלשהו במסגרת הסולם, גם ללא קשר ישיר לצלילים הנלווים אליו. לדוגמה, ברגע שביססנו את הצליל סול כטוניקה, המאזינים יוכלו לזהות שהצליל רה ממלאמהווה את תפקידהדרגה הדומיננטההחמישית לצליל סול. לשם כך, אין צורך להתייחס אל צלילים אחרים המנוגנים באותו הזמן עם הצליל רה.
 
מוזיקאים רבים משתמשים בזיהוי יחסי של גבהי צליל על מנת לזהות, להבין ולהעריך את המשמעויות של צלילים במסגרת הסולם. לטובת המטרות האלה, החלפת שמות הצלילים במספרי דרגות (במספרים 1-7), או לחלופין הזזה של שמות הצלילים (׳דו׳, ׳רה׳, ׳מי׳) מגבהי הצליל האבסולוטים המקובלים שלהם, יכולים להיות מועילים למדי. במהלך השימוש במערכות כאלה, גבהי צליל בעלי תפקיד זהה (הטוניקה או הדרגה הראשונה בסולם, לדוגמה), יקושרו אחד אל השני באמצעות תווית זהה (לדוגמה, דרגה מס׳ 1 או ׳דו׳).
לזיהוי היחסי של הצלילים יש כמה יתרונות. מכיוון שישנה כמות לא מבוטלת של [[הרמוניה טונאלית|מוזיקה טונאלית]], הטכניקה הזו היא שימושית וניתן ליישמה לעיתים קרובות. [באמת שאני לא מבין על מה הם מקשקשים שם, אם יש בזה הגיון, אז זה כתוב ממש גרוע. יש להשלים בעצמנו]
 
עם זאת, יש לכך כמה חסרונות. במוזיקה שמתקיימת בה עמימות טונאלית, או במוזיקהב[[מוזיקה א-טונאלית]], לא מסופקת המסגרת הנדרשת לזיהוי יחסי של גבהי- צליל. בנוסף, כאשר מתקיימים שינויי סולם במוזיקה טונאלית, התלמיד צריך לשים לב לשינוי כאשר הוא מתרחש, ולדעת לזהות את גבהי הצליל ביחס אל הטוניקה החדשה. פעולה זו דורשת מיומנות גבוהה. מעין ניתוח מוזיקלי בזמן אמת בזמן האזנה, ואפילו כזו שצופה את מה שעתיד להתרחש. מסיבה זו, זיהוי גבהי- צליל באופן יחסי הופכת לפעולה מסובכת ומסורבלת בהאזנה למוזיקה עם כמות רבה של [[מודולציה (מוזיקה)|מודולציות]].
 
== זיהוי מרווחים ==
342

עריכות