חוזה ברית הידידות בין ממשלת מונגוליה לטיבט – הבדלי גרסאות

לאחר נפילת [[שושלת צ'ינג]] ב-1912, הכריזו [[טיבט]] ו[[מונגוליה]] רשמית על עצמאותן מ[[סין]], כשבראש כל מדינה עמד איש דת [[בודהיזם טיבטי|לאמאיסטי]]. שתי המדינות נכשלו בניסיון לקבל הכרה רשמית מ[[הרפובליקה הסינית]] בעצמאותן. בחוזה הכריזו מונגוליה וטיבט על הכרה הדדית בעצמאות כל אחת מהן ועל ברית אמונים. נציגי מונגוליה שחתמו על החוזה היו שר החוץ, דא לאמה ראוודן (Da Lama Ravdan), והגנרל מאנלאיבאטר דאמדינסורן (Manlaibaatar Damdinsüren). נציגי טיבט שחתמו על המסמך היו [[אגוון דוריג'ב]] (Агва́н Лобса́н Доржи́ев), [[בוריאטים|בוריאט]] (קבוצה אתנית שמרכזה ב[[בוריאטיה]]) ואזרח [[רוסיה]], צ'יג'אמץ (Chijamts), וגנדון-גסלן (Gendun-Galsan), אזרח טיבטי. קיים ספק רב אם לחוזה יש תוקף חוקי. ה[[דלאי לאמה]] ה-13 הכחיש כי אישר לדוריג'ב לשאת ולתת על ברית עם מונגוליה. חשוב מכך, הן כוהן הדת הבכיר והן ממשלת טיבט לא אשררו <!-- אין זו טעות כתיב. זו מילה חוקית בעברית. נא לא לתקן לאישרו! --> את החוזה.{{הערה|שם=bell|1= Bell, Charles, ''Tibet Past and Present'', 1924, pp 150f, 228f, 304f. }} ממשלת רוסיה טענה כי כנתין רוסי, לא היה זה אפשרי שדוריג'ב יפעל בשליחות דיפלומטית מטעם הדלאי לאמה.{{הערה|1= UK Foreign Office Archive: FO 371/1608; }} הטקסט המונגולי של החוזה פורסם על ידי האקדמיה המונגולית למדעים ב-1982.{{הערה|1= Udo B. Barkmann, ''Geschichte der Mongolei'', Bonn 1999, p. 380f}}