הבדלים בין גרסאות בדף "אתיקה צבאית"

נוספו 2 בתים ,  לפני 4 שנים
בדיון הציבורי סביב פעילותו של [[צה"ל]] במאבקו ב{{ה|טרור הפלסטיני}} עולות גם שאלות העוסקות בטוהר הנשק ובמוסר הלחימה:
*האם נוהל [[סיכול ממוקד]], שהשימוש בו גורם לעתים להרג אזרחים, אינו סותר את הקוד האתי, בנוגע לטוהר הנשק ושמירה על חיי אדם?{{הערה|1=פרופסור [[אסא כשר]] והאלוף [[עמוס ידלין]] חיברו מסמך בו הצדיקו בתנאים מסוימים שימוש בסיכולים ממוקדים והראו שהוא עומד בקוד האתי של צה"ל.}}.
** בינואר 2007 אימץ נשיא בית המשפט העליון העליון, השופט [[אהרן ברק]] את גישת המדינה, וקבע כי אין איסור חוקי על ביצוע סיכולים ממוקדים, הן על פי חוקי מדינת ישראל והן על פי הדין הבינלאומי.
 
בינואר 2007 אימץ נשיא בית המשפט העליון העליון, השופט [[אהרן ברק]] את גישת המדינה, וקבע כי אין איסור חוקי על ביצוע סיכולים ממוקדים, הן על פי חוקי מדינת ישראל והן על פי הדין הבינלאומי.
*האם השימוש ב[[ארטילריה]] כנגד "מרחבי שיגור" של [[ארטילריה רקטית|רקטות]] באזור צפון [[רצועת עזה]] במטרה לצמצם את ירי הרקטות, אך תוך סיכון של אזרחים, תואם את טוהר הנשק ואת הדרישה לשמירה על חיי אדם?
*האם יש לסכן חיי חיילים כדי למנוע פגיעה אפשרית באזרחי האויב?