יירוט אווירי – הבדלי גרסאות

בתום המלחמה כוחות אוויריים הצדיקו את הדרישה שלהם להפוך לחילות עצמאיים בעיקר על ידי משימות התקפיות כגון הפצצות אסטרטגיות ולכן משימות כמו הגנה על שמי המערכה נדחקו לצד, עם זאת גבר העניין בזיהוי כוחות אוויר תוקפים. מתקנים שונים נבנו בשביל לנסות ולזהות את רעש המנועים כאמצעי זיהוי והתרעה עיקריים. סר [[יו דאודינג]], לימים מפקד [[פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי]] תמך בפיתוח טכנולוגית [[מכ"ם]], אך בניגוד לגרמנים שהפעילו עמדות מכ"ם לפני הבריטים, הוא עידדעודד את קציניו להשתתף בפיתוח, על ידי כך פותחה מערכת יירוט שכונתה [[מערכת דאודינג]] שנשענה על המכ"ם ככלי התראה וזיהוי אבל גם כללה מרכזים פיקודיים שניתבו והכווינו את מטוסי הקרב ליירוט של מטוסי האויב.