ג'מאל א-דין אל-אפגאני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 28:
ב-[[1866]] הוא הגיע לאפגניסטן, שם הוא הצטייר כמתנגד מובהק ל[[אימפריאליזם]] ולכיבוש הבריטי. גורש משם ב-[[1868]], לאחר שעורר את חשדו של ה[[אמיר]] המקומי. ב-[[1869]] הוא הגיע לאיסטנבול וגם משם הוא גורש ב-[[1870]] לאחר שנשא הרצאה שמשווה בין הנבואה האסלאמית ל[[פילוסופיה]].
לאחר שגורש מאיסטנבול בגלל ההרצאות שנתן שם, הוא הגיע לקהיר ושהה שם במשך 8 שנים כשהוא נתמך על ידי הממשלה. במצרים הוא ריכז סביבו קבוצה של צעירים משכילים שנמשכו לרעיונותיו כנגד האימפריאליזם והגותו על הפילוסופיה האסלאמית. אחד מהצעירים הללו היה מוחמד עבדה. ב-[[1879]] לאחר ש[[תופיקתאופיק המצרי|תופיקפאשא]] עלה לשלטון בהתערבות הבריטים והצרפתים הוא גורש להודו.
 
מאוחר יותר, ב-[[1885]], הגיע אל-אפגאני ללונדון בהזמנתו של מכובד אנגלי בשם ווילפריד בלאנט. הוא ניסה לנהל איתו [[משא ומתן]] ולגרום לכך שהבריטים יצאו ממצרים אבל ניסיון זה לא צלח. לבסוף, בדומה לשאירע בשאר המקומות אליהם הגיע, הוא נצטווה לעזוב את ביתו של בלאנט.