בנימין הלוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
בשנת 1969 פרש הלוי מכהונתו כשופט כדי להתמודד ב[[הבחירות לכנסת השביעית|בחירות לכנסת השביעית]] מטעם רשימת [[גח"ל]]. במהלך הכנסת השביעית היה יושב ראש ועדת משנה לחקיקת חוקי יסוד וניסה להעביר את חוק יסוד: זכויות האדם{{הערה|{{מעריב||בחירות ראשי ערים לקריאה טרומית בכנסת|1973/06/08|00403}}}}, שעבר בשלהי הכנסת השביעית בקריאה ראשונה{{הערה|{{דבר||חוק זכויות האדם והאזרח|1973/09/18|00217}}}}, אך חקיקתו לא הושלמה. במחצית השנייה של 1973 היה מהדוחפים להקמת [[הליכוד]]{{הערה|{{מעריב|אבי עמוס|בנימין הלוי הציע ובגין אישר במפתיע|1973/08/02|01506}}{{ש}}{{דבר|דן פתיר|נכשל המו"מ על הליכוד הימני|1973/08/31|00106}}}}.
לאחר [[מלחמת יום כיפור]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית]], טען שמדובר בשעת חירום וקרא להקמת ממשלת ליכוד לאומי שתגבש מדיניות מדינית ישראלית פרגמטית{{הערה|{{דבר||בנימין הלוי: ממשלת ליכוד תוך רוב למערך; שולל קיום בחירות בקרוב|1974/05/05|00303}}}}. בהתאם לכך היה בין חותמי "מנשר הארבעה", שקרא להקמת ממשלה רחבה על בסיס נכונות לפשרה טריטוריאלית, יחד עם [[לובה אליאב]], [[שניאור זלמן אברמוב]] ו[[שלום לוין]]{{הערה|{{דבר|אליהו אגרס|ח"כ לובה אליאב על יזמתו להקמת ממשלה רחבה|1974/07/12|01102}}}}. פרסום המנשר הביא על הלוי ביקורת רבה מצד חבריו בליכוד{{הערה|{{דבר||ישיבה סוערת במרכז חרות|1974/08/23|00207}}}}, והיו אף שקראו לו לעזוב את המפלגה. הלוי טען שהוא מייצג את דעת הרוב בליכוד ואמר שאינו שוקל לעזוב את המפלגה{{הערה|{{דבר||רימלט דוחה הצעת רבין להקים ממשלת ליכוד על בסיס פשרה טריטוריאלית|1974/08/02|00211}}}}. אולם בראשית ינואר 1975 פרש מתנועת החרות{{הערה|{{מעריב||ח"כ הלוי: חרות לא למדה לקחי מלחמת יום כיפור|1975/01/02|00408}}}} ובמרץ 1975 פרש מהליכוד והקים [[סיעת יחיד]]{{הערה|{{דבר||הלוי פרש מהליכוד|1975/03/12|00213}}}}. מספר חודשים לפני [[הבחירות לכנסת התשיעית]] התפטר הלוי מהכנסת והצטרף ל{{ה|תנועה הדמוקרטית לשינוי}} (ד"ש)
הלוי נבחר לכנסת מטעם ד"ש, בבחירות לכנסת התשיעית, ועם התפרקותה השתייך הלוי ל[[תנועה דמוקרטית]]. בהמשך התפצל הלוי מהתנועה הדמוקרטית והקים שוב סיעת יחיד.
| |||