דורון רוזנבלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''דורון רוזנבלום''' (נולד בספטמבר [[1947]]) הוא [[עיתונאי]], [[סאטיריקן]], כותב ו[[פובליציסט]] [[ישראלי]]. חתן [[פרס סוקולוב]] (1998) ופרס שווימר (1973) לעיתונות.
היה חבר מערכת, כותב רפורטז'ות, פובליציסט, מבקר ובעל טור בעיתונים "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "[[הארץ]]", "[[כותרת ראשית]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]". השתתף בתכניות רדיו וטלוויזיה וכתב לבמות שונות.
==ביוגרפיה==
דורון רוזנבלום נולד בחיפה בספטמבר 1947. את שנות לימודיו עשה ב
=== קריירה עיתונאית ===
שורה 16:
בשנת 1982 הצטרף לשבועון "כותרת ראשית" כחבר מערכת וכתב בו טור אישי וביקורות טלוויזיה.
בשנת 1987 עבר לעיתון "חדשות" כבעל טור וככותב רפורטאז'ות מיוחדות בארץ ובחו"ל. בין כתבותיו הבולטות באותה תקופה: "שאלו שלום תוגת ירושלים" (1988)
בשנת 1992 חזר
בשנת 2013 פרש מכתיבה שבועית
=== ספרים ובמות שונות ===▼
== סגנון ואידיאולוגיה ==▼
בנימוקים לפרס סוקולוב ציינו השופטים את האיכויות הספרותיות והאירוניות של כתיבתו של רוזנבלום, והוא עצמו ציין בהקדמה לספרו "תוגת הישראליות" את תחושת נבדלותו מ"היקום התקשורתי הנברא יום יום מחדש רק כדי להתפוגג בערבו", ואת הדחף שלו "לבחון ולהבין כל מה שהוא עקרוני, מהותי, קבוע". ואמנם, קטעים רבים מאד מכתיבתו של רוזנבלום נותרו בעלי עמידות גבוהה ולא איבדו את האקטואליות שלהם במרוצת השנים - בין השאר בגלל המעגליות והסטגנציה של הזמן הישראלי, נושא בו הרבה לעסוק בכאב ובהומור .▼
בין השנים 1981-1980 הגיש [[תוכנית רדיו]] שבועית בשם "פגישה אישית עם דורון רוזנבלום" ב[[רשת ב']], כממשיכם של [[נעמי שמר]] ו[[חיים חפר]] בתכנית זו.
בכתיבתו הפובליציסטית קידם רוזנבלום בהתמדה את רעיון הלאום הישראלי והפרדת הדת מהמדינה, והתנגד לתפיסתה האתנוצנטרית, הרואה בישראל קהילה יהודית חמושה. את עיסוקו בשאלת הזהות הישראלית ואת תהייתו על האינרציה הציונית התחיל כבר בשנת 1973, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, במאמר בשם "נא להחליט" ("האם אנו יהודים? ישראלים? ציונים?"), שהתווה את המשך עיסוקו והעמקתו בנושא. התמקדותו בנושא הזהות העצמית הישראלית מבדילה אותו מעט מהדיכוטומיה המקובלת בין "שמאל" ו"ימין", ומעמיקה מעבר ל"שאלת השטחים" שנכבשו במלחמת ששת הימים.▼
בשנת 1996
כתיבתו של רוזנבלום רוויה בהומור מגוון, הנע בין סאטירה, אירוניה ופארודיה, ואינה תמיד צפויה או דוגמטית. ברוח זו הוא טבע גם מספר ביטויים שהפכו למטבעות לשון, ביניהם "עמישראל" (כינוי ל"עם ישראל" הטרנסצנדנטלי והרטורי, כניגודו של העם הישראלי הממשי), או "אסמול" (עיוות מכוון ומקטין של "השמאל").▼
בשנת 2006 הועלתה
▲== ספרים ובמות שונות ==
▲בשנת 1996 יצא בהוצאת עם עובד ספרו של דורון רוזנבלום "תוגת הישראליות", ובו אסופת רשימות וטורים שכתב בעיתונות.
רוזנבלום השתתף בתכניות אקטוליה ובסדרות דוקומנטריות בטלוויזיה, בין השאר
▲בשנת 2006 הועלתה בתיאטרון בית ליסין, בהשראת "תוגת הישראליות", הצגת היחיד "מיומנו של ישראלי שפוי", אותה עיבד לבמה וביצע יוסי בנאי. ההצגה הוקלטה לטלוויזיה על ידי "טלעד". בהצגה קטעים מעובדים של רוזנבלום וקטעים חדשים שנכתבו על ידו במיוחד לערב זה. המונולוג "שש בערב", המסיים את הערב, נכתב על ידי רוזנבלום לעיתון "חדשות" בשנת 1990 והתפרסם לראשונה תחת הכותרת "געגועים להווה". קטע זה, הסוגר גם את הספר "תוגת הישראליות", זכה להתייחסויות ולציטוטים רבים, וגם הולחן בידי רמי הראל והוקלט על ידי הזמרת רונית אופיר.
▲בין השנים 1981-1980, הגיש תוכנית רדיו שבועית בשם "פגישה אישית עם דורון רוזנבלום" ברשת ב', כממשיכם של נעמי שמר וחיים חפר בתכנית זו. בשנות ה-70 רוזנבלום כתב מערכונים ללהקת חיל הים ול"רביעיית בנות מועדון התיאטרון" בבימוי שמואל בונים. ערך והגיש בגלי צה"ל שורה של תכניות וראיונות בעיקר בנושאי תרבות וספרות.
▲בנימוקים לפרס סוקולוב ציינו השופטים את האיכויות הספרותיות והאירוניות של כתיבתו של רוזנבלום, והוא עצמו ציין בהקדמה לספרו "תוגת הישראליות" את תחושת נבדלותו מ"היקום התקשורתי הנברא יום יום מחדש רק כדי להתפוגג בערבו", ואת הדחף שלו "לבחון ולהבין כל מה שהוא עקרוני, מהותי, קבוע". ואמנם, קטעים רבים מאד מכתיבתו של רוזנבלום נותרו בעלי עמידות גבוהה ולא איבדו את האקטואליות שלהם במרוצת השנים - בין השאר בגלל המעגליות והסטגנציה של הזמן הישראלי, נושא בו הרבה לעסוק בכאב ובהומור
▲בכתיבתו הפובליציסטית קידם
▲רוזנבלום השתתף בתכניות אקטוליה ובסדרות דוקומנטריות בטלוויזיה, בין השאר בסידרה של ענת זלצר ומודי בראון על ההומור הישראלי, בסידרה "הנרגנים", ובסידרה של רוגל אלפר "אתם שם בבית" על התולדות הפריים טיים בישראל, ששודרה בערוץ 8. כמו כן היה בעל טור בתכנית "תיק תקשורת" שהופקה בטלוויזיה הלימודית, ב"שישי" בערוץ עשר, ועוד. מדי פעם הוא מתבטא בענייני השעה בטוויטר ובדף הפופולרי שלו בפייסבוק.
▲כתיבתו
== הוקרה וקישורים חיצוניים ==▼
* פרס סוקולוב לעתונות הכתובה (1998)▼
== הוקרה ==
* פרס שווימר לעתונות (1973)▼
==לקריאה נוספת==
* על ההומור של דורון רוזנבלום ואחרים - בספר "מושב ליצים - הרטוריקה של הסאטירה העברית" מאת גידי נבו, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2010.
* פרק על דורון רוזנבלום בספר "אדוני התרבות, אנטומיה של יצרני תרבות ישראליים", הוצאת "עם עובד", 2003.
* ד"ר אורן מאיירס על "דורון רוזנבלום, הממפה הגדול של מעגליות הזמן הישראלי והכוהן הגדול של אבחון התחלואים התרבותיים-אקלימים" - אתר "העין השביעית", יוני 2013
* http://www.the7eye.org.il/67773
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/doron-rosenblum/.premium-1.2039707 טור פרידה בעיתון הארץ]
* {{Time Out ישראל|[[שאול בצר]]|פתאום נפל העפרון|אנשים/ראיונות/פתאום-נפל-העפרון|8 ביוני 2014}}
{{קצרמר|ישראלים}}
{{מיון רגיל:רוזנבלום, דורון}}
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:פובליציסטים ישראלים]]
| |||