הבדלים בין גרסאות בדף "דורון רוזנבלום"

נוספו 78 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
{{אין תמונה|גבר}}
'''דורון רוזנבלום''' (נולד בספטמבר [[1947]]) הוא [[עיתונאי]], [[סאטיריקן]], כותב ו[[פובליציסט]] [[ישראלי]]. חתן [[פרס סוקולוב]] (1998) ופרס שווימר (1973) לעיתונות.
 
היה חבר מערכת, כותב רפורטז'ות, פובליציסט, מבקר ובעל טור בעיתונים "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "[[הארץ]]", "[[כותרת ראשית]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]". השתתף בתכניות רדיו וטלוויזיה וכתב לבמות שונות.
 
==ביוגרפיה==
דורון רוזנבלום נולד בחיפה בספטמבר 1947. את שנות לימודיו עשה ב[[[[מרכז חינוך ליאו באק]], והתחנך בו מהעממי ועד לסוף התיכון.
 
דורון רוזנבלום גר בתל אביב, גרוש ואב לשתי בנות.
 
=== קריירה עיתונאית ===
בשנת 1982 הצטרף לשבועון "כותרת ראשית" כחבר מערכת וכתב בו טור אישי וביקורות טלוויזיה.
 
בשנת 1987 עבר לעיתון "חדשות" כבעל טור וככותב רפורטאז'ות מיוחדות בארץ ובחו"ל. בין כתבותיו הבולטות באותה תקופה: "שאלו שלום תוגת ירושלים" (1988) , שחזתה את שינוי הלך הרוח בישראל מחילוניות עברית לקהילתיות יהודית; מסע לביתו של [[ג'ון דמיאניוק]] בקליבלנדב[[קליבלנד]] [[אוהיו]] בעת משפטו בישראל, מסע לאולפני סדרות האיכות של הטלוויזיה הבריטית, כולל נוכחות על הסט של "רמפול, פרקליט פלילי"; פגישות עם מהגרי-מצפון ישראלים בפריזב[[פריז]] ובלונדוןוב[[לונדון]]. כמו כן כתב ביקורות הומוריסטיות על דיסקים קלאסיים תחת [[שם- עט|שם העט]] "ד"ר גרדה אולבריכט סיטון".   
 
בשנת 1992 חזר רוזנבלום לעיתון "הארץ" כבעל טור במוסף, ככותב מאמרי דעות ומאמרים ראשיים, וכחבר הנהלת המערכת. במסגרת סידרתוסדרתו "מסעות של צליין חילוני", כתב רשמי מסע אישיים מביקורים באייקונים תרבותיים שעניינו אותו, כגון "[[בית המפל]]" של [[פרנק לויד רייט]] בפנסילבניהב[[פנסילבניה]], מסע בעקבות "[[ורטיגו (סרט)|ורטיגו]]" ו"[[הציפורים (סרט)|הציפורים]]" של [[היצ'קוק]] בקליפורניהב[[קליפורניה]], וביקור במקום מגוריו של [[ולדימיר נבוקוב]] במונטרהב[[מונטרה]], [[שווייץ]].
 
בשנת 2013 פרש מכתיבה שבועית בעיתון ב"הארץ". בטור הפרידה שלו קישר בין תחושת המיצוי האישית שלו לאחר יותר מ-40 שנה בעתונותבעיתונות המודפסת ובין מעמדה המידרדר של עתונותעיתונות זו בעידן הרשת והדיגיטל. בין השאר כתב:  "עתונים גוועו ומתו, אחרים זהרו, התרחבו והתכוצו, דור שלם של אנשי תקשורת מצא עצמו תמיד בתזוזה, נע ונד בסערות... מזחיחות של שפע מדומה לעצב של התכווצות, מתרוצץ משמועה לשמועה, חותר לאיזו הצלה, יירא מכוכב-המוות, מוצא עצמו בלי שמחת ה'[[וורד]]', ועמוק בתוך תוגת ה'[[אקסל]]'".
 
=== ספרים ובמות שונות ===
== סגנון ואידיאולוגיה ==
בין השנים 1981-1980, הגיש תוכנית רדיו שבועית בשם "פגישה אישית עם דורון רוזנבלום" ברשת ב', כממשיכם של נעמי שמר וחיים חפר בתכנית זו. בשנות ה-70 רוזנבלום כתב מערכונים ללהקתל[[להקת חיל הים]] ול"רביעיית בנות מועדון התיאטרון" בבימוי שמואל בונים. ערך והגיש בגלי צה"ל שורה של תכניות וראיונות בעיקר בנושאי תרבות וספרות.
בנימוקים לפרס סוקולוב ציינו השופטים את האיכויות הספרותיות והאירוניות של כתיבתו של רוזנבלום, והוא עצמו ציין בהקדמה לספרו "תוגת הישראליות" את תחושת נבדלותו מ"היקום התקשורתי הנברא יום יום מחדש רק כדי להתפוגג בערבו", ואת הדחף שלו "לבחון ולהבין כל מה שהוא עקרוני, מהותי, קבוע". ואמנם, קטעים רבים מאד מכתיבתו של רוזנבלום נותרו בעלי עמידות גבוהה ולא איבדו את האקטואליות שלהם במרוצת השנים - בין השאר בגלל המעגליות והסטגנציה של הזמן הישראלי, נושא בו הרבה לעסוק בכאב ובהומור .
 
בין השנים 1981-1980 הגיש [[תוכנית רדיו]] שבועית בשם "פגישה אישית עם דורון רוזנבלום" ב[[רשת ב']], כממשיכם של [[נעמי שמר]] ו[[חיים חפר]] בתכנית זו. 
בכתיבתו הפובליציסטית קידם רוזנבלום בהתמדה את רעיון הלאום הישראלי והפרדת הדת מהמדינה, והתנגד לתפיסתה האתנוצנטרית, הרואה בישראל קהילה יהודית חמושה. את עיסוקו בשאלת הזהות הישראלית ואת תהייתו על האינרציה הציונית התחיל כבר בשנת 1973, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, במאמר בשם "נא להחליט" ("האם אנו יהודים? ישראלים? ציונים?"), שהתווה את המשך עיסוקו והעמקתו בנושא. התמקדותו בנושא הזהות העצמית הישראלית מבדילה אותו מעט מהדיכוטומיה המקובלת בין "שמאל" ו"ימין", ומעמיקה מעבר ל"שאלת השטחים" שנכבשו במלחמת ששת הימים.
 
בשנת 1996  יצא בהוצאתב[[הוצאת עם עובד]] ספרו של דורון רוזנבלום "תוגת הישראליות", ובו אסופת רשימות וטורים שכתב בעיתונות.
כתיבתו של רוזנבלום רוויה בהומור מגוון, הנע בין סאטירה, אירוניה ופארודיה, ואינה תמיד צפויה או דוגמטית. ברוח זו הוא טבע גם מספר ביטויים שהפכו למטבעות לשון, ביניהם "עמישראל" (כינוי ל"עם ישראל" הטרנסצנדנטלי והרטורי, כניגודו של העם הישראלי הממשי), או "אסמול" (עיוות מכוון ומקטין של "השמאל").
 
בשנת 2006 הועלתה בתיאטרוןב[[תיאטרון בית ליסין]], בהשראת "תוגת הישראליות", הצגת היחיד "מיומנו של ישראלי שפוי", אותה עיבד לבמה וביצע [[יוסי בנאי]]. ההצגה הוקלטה לטלוויזיה על ידי "[[טלעד]]". בהצגה קטעים מעובדים של רוזנבלום וקטעים חדשים שנכתבו על ידו במיוחד לערב זה. המונולוגה[[מונולוג]] "שש בערב", המסיים את הערב, נכתב על ידי רוזנבלום לעיתון "חדשות" בשנת 1990 והתפרסם לראשונה תחת הכותרת "געגועים להווה". קטע זה, הסוגר גם את הספר "תוגת הישראליות", זכה להתייחסויות ולציטוטים רבים,  וגם הולחן בידי [[רמי הראל]] והוקלט על ידי הזמרת [[רונית אופיר]].
== ספרים ובמות שונות ==
בשנת 1996  יצא בהוצאת עם עובד ספרו של דורון רוזנבלום "תוגת הישראליות", ובו אסופת רשימות וטורים שכתב בעיתונות.
 
רוזנבלום השתתף בתכניות אקטוליה ובסדרות דוקומנטריות בטלוויזיה, בין השאר  בסידרהבסדרה של ענת זלצר ומודיו[[מודי בראון]] על ההומור הישראלי, בסידרהבסדרה "הנרגנים", ובסידרהובסדרה של [[רוגל אלפר]] "אתם שם בבית" על התולדות הפרייםה[[פריים טיים]] בישראל, ששודרה בערוץב[[ערוץ 8]]. כמו כן היה בעל טור בתכנית "[[תיק תקשורת]]" שהופקה בטלוויזיהב{{ה|טלוויזיה הלימודית}}, ב"שישי" בערוץב[[ערוץ עשר10]], ועוד. מדי פעם הוא מתבטא בענייני השעה בטוויטרב[[טוויטר]] ובדף הפופולרי שלו בפייסבוקב[[פייסבוק]].
בשנת 2006 הועלתה בתיאטרון בית ליסין, בהשראת "תוגת הישראליות", הצגת היחיד "מיומנו של ישראלי שפוי", אותה עיבד לבמה וביצע יוסי בנאי. ההצגה הוקלטה לטלוויזיה על ידי "טלעד". בהצגה קטעים מעובדים של רוזנבלום וקטעים חדשים שנכתבו על ידו במיוחד לערב זה. המונולוג "שש בערב", המסיים את הערב, נכתב על ידי רוזנבלום לעיתון "חדשות" בשנת 1990 והתפרסם לראשונה תחת הכותרת "געגועים להווה". קטע זה, הסוגר גם את הספר "תוגת הישראליות", זכה להתייחסויות ולציטוטים רבים,  וגם הולחן בידי רמי הראל והוקלט על ידי הזמרת רונית אופיר.
 
== סגנון ואידיאולוגיהואידאולוגיה ==
בין השנים 1981-1980, הגיש תוכנית רדיו שבועית בשם "פגישה אישית עם דורון רוזנבלום" ברשת ב', כממשיכם של נעמי שמר וחיים חפר בתכנית זו. בשנות ה-70 רוזנבלום כתב מערכונים ללהקת חיל הים ול"רביעיית בנות מועדון התיאטרון" בבימוי שמואל בונים. ערך והגיש בגלי צה"ל שורה של תכניות וראיונות בעיקר בנושאי תרבות וספרות.
בנימוקים לפרס סוקולוב ציינו השופטים את האיכויות הספרותיות והאירוניות של כתיבתו של רוזנבלום, והוא עצמו ציין בהקדמה לספרו "תוגת הישראליות" את תחושת נבדלותו מ"היקום התקשורתי הנברא יום יום מחדש רק כדי להתפוגג בערבו", ואת הדחף שלו "לבחון ולהבין כל מה שהוא עקרוני, מהותי, קבוע". ואמנם, קטעים רבים מאד מכתיבתו של רוזנבלום נותרו בעלי עמידות גבוהה ולא איבדו את האקטואליות שלהם במרוצת השנים - בין השאר בגלל המעגליות והסטגנציה של הזמן הישראלי, נושא בו הרבה לעסוק בכאב ובהומור .
 
בכתיבתו הפובליציסטית קידם רוזנבלום בהתמדה את רעיון הלאום הישראלי והפרדתו[[הפרדת הדת מהמדינה]], והתנגד לתפיסתה האתנוצנטרית, הרואה בישראל קהילה יהודית חמושה. את עיסוקו בשאלת הזהות הישראלית ואת תהייתו על האינרציה הציונית התחיל כבר בשנת 1973, מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], במאמר בשם "נא להחליט" ("האם אנו יהודים? ישראלים? ציונים?"), שהתווה את המשך עיסוקו והעמקתו בנושא. התמקדותו בנושא הזהות העצמית הישראלית מבדילה אותו מעט מהדיכוטומיה המקובלת בין "שמאל" ו"ימין", ומעמיקה מעבר ל"שאלת השטחים" שנכבשו במלחמתב[[מלחמת ששת הימים]].
רוזנבלום השתתף בתכניות אקטוליה ובסדרות דוקומנטריות בטלוויזיה, בין השאר  בסידרה של ענת זלצר ומודי בראון על ההומור הישראלי, בסידרה "הנרגנים", ובסידרה של רוגל אלפר "אתם שם בבית" על התולדות הפריים טיים בישראל, ששודרה בערוץ 8. כמו כן היה בעל טור בתכנית "תיק תקשורת" שהופקה בטלוויזיה הלימודית, ב"שישי" בערוץ עשר, ועוד. מדי פעם הוא מתבטא בענייני השעה בטוויטר ובדף הפופולרי שלו בפייסבוק.
 
כתיבתו של רוזנבלום רוויה בהומור מגוון, הנע בין [[סאטירה]], [[אירוניה]] ופארודיהו[[פארודיה]], ואינה תמיד צפויה או דוגמטית. ברוח זו הוא טבע גם מספר ביטויים שהפכו למטבעות לשון, ביניהםבהם "עמישראל" (כינוי ל"עם ישראל" הטרנסצנדנטלי והרטורי, כניגודו של העם הישראלי הממשי), או "אסמול" (עיוות מכוון ומקטין של "השמאל").
== הוקרה וקישורים חיצוניים ==
* פרס סוקולוב לעתונות הכתובה (1998)
 
== הוקרה ==
* פרס שווימר לעתונות (1973)
* פרס סוקולוב לעתונותלעיתונות הכתובה (1998)
* פרס שווימר לעתונותלעיתונות (1973)
 
==לקריאה נוספת==
* על ההומור של דורון רוזנבלום ואחרים - בספר "מושב ליצים - הרטוריקה של הסאטירה העברית" מאת גידי נבו, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2010.
* פרק על דורון רוזנבלום בספר "אדוני התרבות, אנטומיה של יצרני תרבות ישראליים", הוצאת "עם עובד", 2003.
* ד"ר אורן מאיירס על "דורון רוזנבלום, הממפה הגדול של מעגליות הזמן הישראלי והכוהן הגדול של אבחון התחלואים התרבותיים-אקלימים" - אתר "העין השביעית", יוני 2013 <nowiki>http://www.the7eye.org.il/67773</nowiki>
 
== הוקרה וקישוריםקישורים חיצוניים ==
* http://www.the7eye.org.il/67773
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/doron-rosenblum/.premium-1.2039707 טור פרידה בעיתון הארץ]
 
* {{Time Out ישראל|[[שאול בצר]]|פתאום נפל העפרון|אנשים/ראיונות/פתאום-נפל-העפרון|8 ביוני 2014}}
{{קצרמר|ישראלים}}
 
{{מיון רגיל:רוזנבלום, דורון}}
 
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:פובליציסטים ישראלים]]