הוראת שפה משולבת תכנים – הבדלי גרסאות

כדאי להשתמש בגישה, נדרש ידע סף בשפה עבור התלמיד. מעבר לכך, הכישורים הנדרשים מהתלמיד: למקם את הנושא בהקשר רחב יותר, לדעת לזהות סוגי טקסטים שונים, לזהות מקורות, אוצר מילים, להבין את ההבדל בין תאור לחוות דעת ועוד. יש מקום לשפה הראשונה במהלך השיעורים, בעיקר בתחילת הדרך, כל עוד שימוש בשפת היעד עולה עם הזמן<ref name=":0" />.

לגבי המורה, יש יתרון בזה שהגישה יכולה להרחיב את נושאי הלימוד וללמד כל מה שירצה בתנאי שהוא יהיה בשפת המטרההיעד .לאידך, לפעמים המורים לא בטוחים כי יש להם את כל ידע הרקע הנדרש על מנת שיוכלו ללמד תחומים מגוונים בשפה האנגלית. המענה של השיטה לכך הוא שאין המורים צריך להיות מומחה בכל התחומים, המורה גם כן לומד תוך כדי התהליך. יש ממצאים ששיתף פעולה בין מורים לשפות ומורים לתוכן יכולים לתרום להצלחת הגישה<ref>{{קישור כללי|הכותב=Keith Kelly|כתובת=http://www.teachingenglish.org.uk/sites/teacheng/files/Language%20teachers%20working%20with%20subject%20teachers%20-%20TE.pdf|כותרת=Collaboration between language teachers and subject teachers|אתר=Teaching English|תאריך=2015}}</ref>.

גישה מהסוג הזה זו זוהתה על ידי [[הנציבות האירופית|הנציבות האירופיות]] כחשובה מאוד מכיוון ש: "כך ניתן לספק הזדמנויות יעילות לתלמידים להשתמש במיומנויות השפה החדשות שלהם עכשיו, במקום ללמוד אותם עכשיו לשימוש מאוחר יותר. זה פותח דלתות בשפות עבור מגוון רחב של לומדים, מסייע בטיפוח ביטחון עצמי בקרב לומדים צעירים וכאלה שלא הגיבו היטב להוראת שפה פורמלית בחינוך כללי. בנוסף, הגישה מספקת חשיפה לשפה מבלי לדרוש תוספת זמן בתכנית הלימודים, דבר אשר יסייע במיוחד בסביבת למידה מקצועית" <ref>[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=COM:2003:0449:FIN:EN:PDF Commission Of The European Communities Promoting Language Learning and Linguistic Diversity: An Action Plan 2004 – 2006]</ref>. גישה זו כוללת לימוד מקצועות כמו היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד, באמצעות שפה נוספת (לרוב, השפה הנוספת היא אנגלית<ref>Content-and-Language Integrated Learning:From Practice to Principles?, Christiane Dalton-Puffer, Annual Review of Applied Linguistics (2011), 31, 182-204</ref>). הגישה יכולה להיות מאוד מוצלחת בשיפור הלמידה של שפות ונושאים אחרים, ובפיתוח גישה חיובית של עשייה בקרב לומדים צעירים, כלפיי עצמם כלומדי שפה. כתוצאה מכך, הוחלט בנציבות האירופיות לקדם הכשרת מורים "על מנת לחזק יכולות שפתיות בכלל, על מנת לקדם הוראה של מקצועות לא-שפתיים בשפות זרות"<ref>[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=OJ:C:2008:320:0001:0003:EN:PDF Journal of the European Union Council Resolution of 21 November 2008 on a European strategy for multilingualism]</ref>. בגדול, [[הנציבות האירופית]] שמה דגש על השיטה מאז 1995 במאמץ לקדם אותה, כפי שנזכר במסמכי המדיניות (ב1995, 2003, 2005 ו2008)<ref name=":0">Reviewing the puzzle of CLIL: Ioannou Georgiou, Sophie Elt Journal, 2012, Vol. 66(4), pp.495-504</ref>