מירון (מושב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏כלכלה: הגהה, ניסוח, עריכה
הרחבה
שורה 10:
|אתר אינטרנט=|
}}
'''מירון''' הוא [[מושב]] דתי ב{{ה|גליל העליון}} לידלמרגלות [[הר מירון]] השייך ל[[מועצה אזורית מרום הגליל]].
 
היישוב הוקם בשנת [[1949]] על ידי עולים מ[[הונגריה]] ומ[[רומניה]] ו[[חייל|חיילים]] משוחררים דתיים מ[[מלחמת העצמאות]]. הוא הוקם על אדמות הכפר ה[[ערבים|ערבי]] [[מירון (כפר ערבי)|מירון]], שחרב ב[[מלחמת העצמאות]].
שורה 16:
היישוב נקרא בשמה של [[מירון הקדומה]] ששכנה בסמוך, ושמה נשתמר בשם הכפר הערבי שהיה במקום. המקום מוכר בזכות קבר רבי [[שמעון בר יוחאי]], הנמצא בשוליו, אליו מגיעים מאות אלפי אנשים ב[[ל"ג בעומר]] מדי שנה.
 
==גיאוגרפיה==
==כלכלה==
הישוב שוכן למרגלות הר מירון בגובה של כ־700 מ', בסמוך לאפיקו של נחל [[מירון]] (יובל של [[נחל עמוד]] המנקז את המורדות המזרחיים של הר מירון) ול[[מעיין|מעיינות]] 'עין מירון' ו'עין בר יוחאי'. בסמוך לישוב [[בקעה]] קטנה, המאפשרת גידולי [[חקלאות]] במקום. בקרבת הישוב צומת דרכים חשובה ('צומת מירון') המחברת את [[כביש 866]] עם [[כביש 89]], ומקשרת בין [[בקעת בית הכרם]], [[צפת]], וה[[גליל מערבי|גליל המערבי]].
 
==היסטוריה==
כלכלת היישוב מתבססת על חקלאות של [[מטע (חקלאות)|מטעי]] פרי נשירים, ייבוש פירות יבשים וייצור [[יין|יינות]] וכן על [[תיירות]], בעיקר [[יהדות חרדית|חרדית]], של קבוצות ויחידים המתארחים ביישוב ב[[שבת|שבתות]] ובחופשות, ובפרט סביב הילולת ה[[רשב"י]]. פוטנציאל התיירות הגדול הביא לפתיחת [[צימר|צימרים]] רבים במקום כמו גם כפר אוהלים ו[[בית מלון]].
{{ערך מורחב|מירון הקדומה}}
באתר מירון הקדומה נחשפו שרידים החל מ[[התקופה הכלקוליתית]] ועד [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|התקופה הממלוכית]], כאשר שיא פריחת הישוב היה בחלקה השני של [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], ובראשית [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. באתר ניצבים שרידיו של [[בית הכנסת העתיק במירון|בית כנסת עתיק ומפואר]]. הישוב במקום לא היה רציף, ונעזב סופית בתקופה הממלוכית.
 
בתקופה מאוחרת יותר נבנה במקום כפר ערבי קטן. בסוף [[המאה ה־19]] מנה הישוב כ־50 איש, ועד [[1945]] נמנו במקום כ־220 תושבים. בשל סמיכותו של אתר [[קבר הרשב"י]] לכפר נקנו חלק גדול מאדמות הכפר על ידי יהודי צפת, ונערך נסיון שכשל להושיב במקום חקלאים יהודים. בסמוך לכפר ולקבר הרשב"י נבנתה [[ישיבה]], שננטשה בעקבות פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] והתדרדרות המצב הבטחוני ב־[[1936]]. הכפר נכבש וננטש בסוף אוקטובר [[1948]], במהלך [[מבצע חירם]].
במקום פועלות גם [[ישיבה תיכונית]] טכנולוגית ו[[אולפנה]] לבנות המשויכות ל[[מרכז ישיבות בני עקיבא]]. בשנת 2014 הפכה הישיבה התיכונית לשלוחה של המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר (שלוחת מירון).
 
ב־1949 הוקם [[מושב]] על חורבות הכפר הערבי, בו התיישבו משוחררי הפלוגה הדתית של [[חטיבה 7]], שהשתתפו בכיבוש המקום, לצד עולים מהונגריה ורומניה.
[[תמונה:MIRON272.JPG|ימין|ממוזער|250px|מראה כללי של מירון מההר הסמוך]]
 
==כלכלה==
[[תמונה:MIRON272.JPG|ימיןשמאל|ממוזער|250px|מראה כללי של מירון מההר הסמוך]]
כלכלת היישוב מתבססת על חקלאות של [[מטע (חקלאות)|מטעי]] פרי נשירים, ייבוש פירות יבשים וייצור [[יין|יינות]] וכן על [[תיירות]], בעיקר [[יהדות חרדית|חרדית]], של קבוצות ויחידים המתארחים ביישוב ב[[שבת|שבתות]] ובחופשות, ובפרט סביב הילולת ה[[רשב"י]]. פוטנציאל התיירות הגדול הביא לפתיחת [[צימר|צימרים]] רבים במקום כמו גם כפר אוהלים ו[[בית מלון]].
 
במקום פועלות גם [[ישיבה תיכונית]] טכנולוגית ו[[אולפנה]] לבנות המשויכות ל[[מרכז ישיבות בני עקיבא]]. בשנת [[2014]] הפכה הישיבה התיכונית לשלוחה של [[המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר]] (שלוחת מירון).
 
==אתרים במירון==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]], [[בית הכנסת העתיק במירון]]}}
 
קבר [[רבי שמעון בר יוחאי]] ובנו [[רבי אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]] מצוי בחלקו הדרומי של המושב. הוא האתר היהודי השני{{מקור}} בישראל במספר מבקריו אחרי [[הכותל המערבי]], ומתקיימת בו מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי|הילולת הרשב"י]] בה משתתפים מאות אלפי אנשים.