מירון (מושב) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: פליטי הכפר שזכרו את מנגינת 'בר יוחאי', אנקדוטה מלבנון הראשונה |
|||
שורה 23:
באתר מירון הקדומה נחשפו שרידים החל מ[[התקופה הכלקוליתית]] ועד [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|התקופה הממלוכית]], כאשר שיא פריחת הישוב היה בחלקה השני של [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], ובראשית [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. באתר ניצבים שרידיו של [[בית הכנסת העתיק במירון|בית כנסת עתיק ומפואר]]. הישוב במקום לא היה רציף, ונעזב סופית בתקופה הממלוכית.
בתקופה מאוחרת יותר נבנה במקום כפר ערבי קטן. בסוף [[המאה ה־19]] מנה הישוב כ־50 איש, ועד [[1945]] נמנו במקום כ־220 תושבים. בשל סמיכותו של אתר [[קבר הרשב"י]] לכפר נקנו חלק גדול מאדמות הכפר על ידי יהודי צפת, ונערך נסיון שכשל להושיב במקום חקלאים יהודים. בסמוך לכפר ולקבר הרשב"י נבנתה [[ישיבה]], שננטשה בעקבות פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] והתדרדרות המצב הבטחוני ב־[[1936]]. הכפר נכבש וננטש בסוף אוקטובר [[1948]], במהלך [[מבצע חירם]]
ב־1949 הוקם [[מושב]] על חורבות הכפר הערבי, בו התיישבו משוחררי הפלוגה הדתית של [[חטיבה 7]], שהשתתפו בכיבוש המקום, לצד עולים מהונגריה ורומניה.
| |||