חרדון צב מצוי – הבדלי גרסאות

עיקר תפוצתו היא באזור [[מצריים]], [[לוב]], [[עומאן]], [[ישראל]] (אזור ה[[נגב]] והרי [[אילת]]) וברחבי [[המזרח התיכון]]. ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו. שלא כמו [[חרדון צב הדור|חרדון הצב ההדור]], הוא שוכן בעיקר במישורים סלעיים וב[[וואדי]]ות ונפוץ יותר.

 

 

נחשב ל[[זוחלים|זוחל]] ה[[מדבר|מדברי]] הגדול ב[[ישראל]] ומגיע עד ל-75 [[סנטימטר]]ים (כולל [[זנב]]). בשעות ה[[בוקר]] הקרירות צבע הגוף כהה יחסית ([[שחור]]-[[אפור]]) על מנת לקלוט את חום [[השמש]] ביעילות, ובמשך היום הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות ([[חום (צבע)|חום]]-[[כתום]]). הוא מתאפיין בחפירת [[מחילה (זואולוגיה)|מחילות]] עמוקות מתחת לקרקע (כמספר [[מטר]]ים) ושם שוהה במשך מרבית התקופה הקרה. בעת סכנה הוא פותח בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק והקוצני שלו.