ראבעה אל-עדוויה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Rabia al-Adawiyya.jpg|300px|ממוזער|שמאל|ציור של ראבעה אלעדויהאל-עדוויה המופיע במילון פרסי]]

'''ראבעה אלעדויהאל-עדוויה''' (ב[[ערבית]]: '''رابعة العدوية'''). יש שמכנים אותה ראבעה בנת אסמאעיל אלעדויהאל-עדוויה, ראבעה אלקיסיה (על שם השבט ממנו באה: שבט [[אלקיס]]), או ראבעה אלבצריה (על שם העיר [[בצרה]] בה היא נולדה).[ ] אישיות [[סופיות|סופית]] חשובה מ[[המאה השמינית לספירה]], בין ה[[מיסטיקה|מיסטיקנים]] הראשונים באסלאם שדיברו על [[אהבה|אהבת]] האל ועבודתו במונחים של אהבה רומנטית ואהבת בשר ודם.[ ]

יש כאלה הסבורים כי אלעדויהאל-עדוויה נולדה בשנת 98 ל[[הג'רה]], כלומר בשנת 717 ל[[ספירת הנוצרים]], אך ישנה נטייה לבלבל אותה עם דמות ידועה אחרת: ראבעה בנת אסמאעיל מ[[סוריה]], (באנגלית:Rabi'a bint Isma'il of Syria), שנולדה כחמישים שנה לפני אלעדויהאל-עדוויה ובניגוד לאחרונה גם הייתה נשואה.[ ]

נולדה למשפחה ענייה ב[[בצרה]] שב[[עיראק]]. הייתה הרביעית מתוך ארבע בנות ומכאן שמה: ראבעה בשפה ה[[ערבית]] פירושו "רביעית". מסופר שכשנולדה, התגלה הנביא [[מחמד]] לאביה של ראבעה בחלום ובישר לו כי בתו הקטנה נועדה לגדולות. כעבור זמן מה מתו הוריה של ראבעה ורעב המוני תקף את בצרה. בעקבות זאת ראבעה ואחיותיה נאלצו להיפרד. ראבעה נמכרה לעבדות בעבור שישה [[Dirham|דירהמים]] בלבד וסבלה מיחס מחפיר מצד המעביד שלה. באחד הימים נקרתה בדרכה ההזדמנות לברוח, אך בעת שברחה היא נפלה ושברה את ידה. כשהיא דואבת ובוכייה, פנתה ראבעה ל[[אללה]] בתחינה וביקשה להבין לאן פניה מועדות. נהוג לייחס למקרה זה את תחילת דרכה של אלעדויהאל-עדוויה בעבודתה הנאמנה את אללה, משום שכשסיימה לדבר, שמעה קול שאמר לה שהיא לא צריכה להתאבל על מצבה משום שזה עוד ישתפר אלפי מונים "עד כדי כך שהמלאכים ב[[גן עדן|גן העדן]] יקנאו". אלעדויהאל-עדוויה חזרה למעביד שלה, ו[[תפילה|התפללה]] לאללה באדיקות במהלך הלילות, כשבימים המשיכה לעבוד כרגיל. מסופר שבאחד הלילות המעביד שלה התעורר וראה אור שנפוץ לכל עבר, וכשהתקרב ראה את ראבעה בשעת תפילתה. השפעת המחזה הייתה כה גדולה, שהוא החליט לשחרר אותה לחופשי. אלעדויהאל-עדוויה שוטטה ב[[מדבר]] וחוותה שם קשיים, אך לא הפסיקה לעבוד את אללה באדיקות ובכוונה מלאה.[ ]

ראבעה אלעדויהאל-עדוויה לא [[נישואים|נישאה]] מעולם. מסופר כי כשנשאלה על ידי [[חסן אלבצרי]] אם היא רוצה להינשא, ענתה ראבעה:

סופר כי כשנשאלה אלעדויהאל-עדוויה אם היא אוהבת את הנביא [[מחמד]], היא ענתה כי היא אכן אוהבת אותו, אך היא עסוקה באהבתו של הבורא עצמו ולא באהבת ברואיו.[ ]

אמירה נוספת המיוחסת לראבעה אלעדויהאל-עדוויה, בנוגע ל[[כעבה]], היא ש"זהו הצלם אותו עובדים על פני האדמה, ואללה לא נמצא בתוכו אבל גם לא חסר בו". אמירה זו הכתה גלים בקרב פרשנים מוסלמיים רבים לאורך השנים והיא מהווה נושא לדיון גם בימינו.[ ] בהקשר זה ניתן להתייחס גם לאנקדוטה המספרת שבעת שהותה של אלעדויהאל-עדוויה במכה, התרוממה הכעבה כדי לפגוש אותה ולחזות ב[[סגפנות]] המיוחסת לה. אך אלעדויהאל-עדוויה סירבה ואמרה: "מה כבר אוכל לעשות עם הבית? אני זקוקה לאדונו של הבית ולא לבית עצמו".[ ]

סופר כי אלעדויהאל-עדוויה נראתה רצה ברחבי בצרה כשהיא אוחזת בידה האחת לפיד בוער ובשנייה דלי מלא מים. כשנשאלה לפשר הדבר, השיבה כי היא מעוניינת לשרוף כליל את תענוגות גן העדן ולכבות את להבות הגיהינום כדי שתוכל לעבוד את אללה מתוך אהבה טהורה ולא מתוך פחד מהעונשים בגיהינום או מתוך רצון לזכות בגמול הניתן בגן עדן.

על פי האמונה, ה[[סופים]] נקראו כך על שם בגדי הצמר המטולאים והכבדים שנהגו ללבוש. סופר על ראבעה אלעדויהאל-עדוויה שהבגד שלה שקל ארבעים רטל[ ], ושביקשה להניח את הבגד בקברה. במהלך חלום שחלם חסיד סופי לאחר מותה, סיפרה לו אלעדויהאל-עדוויה על מעשים מופלאים שאללה עשה ועל כך שציווה שיביאו את בגד הטלאים שלה כדי לתלות אותו על הכס, ושם הוא תלוי עד יום תחיית המתים, כי כך הביע אללה את הכבוד שרחש לזו שלבשה אותו.[ ]

[[קובץ:Pelagia Grave 2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקבר המיוחס במסורת המוסלמית לראבעה אלעדויהאל-עדוויה]]

ראבעה אלעדויהאל-עדוויה נחשבה לפורצת דרך בתחומה כשהוכיחה שנשים מסוגלות לעבוד את האל בכוונה מלאה ובאדיקות זהה לזו של הגברים. ניתן להבין זאת מיחסיה עם [[חסן אלבצרי]], שהגיע אליה כדי ללמוד ממנה את עבודת האל, או מ[[ספיאן אלת'ורי]], שכינה את אלעדויהאל-עדוויה "מחנכת" והגיע גם הוא כדי לשמוע ממנה דברי חוכמה.[ ] כשנשאל [[פריד א-דין עטאר|פריד אלדין אלעטאר]] על ראבעה אלעדויהאל-עדוויה, הוא כתב שאללה לא מבדיל בין נשים וגברים שעובדים אותו, והוסיף כי [[מחמד]] בעצמו אמר שאללה לא מתבונן בצורה החיצונית. "שורש הדבר אינו נעוץ בצורה אלא בכוונה...כשאישה נהיית לגבר בדרך אל האל, אין לקרוא לה אישה".[ ]

בספרה על ה[[אנתולוגיה]] של ה[[סופים]], כותבת שרה סבירי כי דבריו של אלעטאר מבטלים את ההבחנה המגדרית בין נשים לגברים וכי למרות העובדה שישנם פרשנים אשר יבחרו לנתח את האמירות לעיל כמבטלות את מעמדה של האישה בעבודת האל לעומת גברים, היא דווקא בוחרת לפרשם כחיוביים, ולראות בדעתו של אלעטאר קריאה לנשים להתעלות על החלוקה המגדרית ועל נחיתותן הדתית. כך היא מפרשת גם את העיסוק הנרחב בפועלה של ראבעה אלעדויהאל-עדוויה ונשים נוספות בתקופתה, שאחרת לא היו מוקדשים להן פרקים משלהן באסופות הקלאסיות.

ב[[קהיר]] יש [[מסגד ראבעה אל-עדוויה|מסגד]] על שמה של ראבעה אלעדויהאל-עדוויה ובישראל יש רחוב על שמה ב[[הר הזיתים]], המוביל ל[[כנסיית העלייה]].

בנוסף, חייה של אלעדויהאל-עדוויה היוו השראה לכמה סרטים ב[[קולנוע]] [[טורקיה|הטורקי]]. הראשון הוא "Rabi'a", שיצא בשנת 1973 ובוים על ידי עת'מאן פהיר סדן. את התפקיד הראשי, של ראבעה, גילמה פאטמה גיריק. סרט נוסף נקרא "Rabi'a, İlk Kadın Evliya " (תרגום: ראבעה, האישה הקדושה הראשונה), ויצא גם הוא בשנת 1973. בוים על ידי סוריה דורו וכיכבה בו

המסורת מספרת שראבעה אלעדויהאל-עדוויה מתה ב[[ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת|ירושלים]], ב[[הר הזיתים]] ([[א-טור (ירושלים)|א-טור]] בערבית). המסורת היהודית מאמינה כי באותו מקום [[קבר חולדה|קבורה]] [[חולדה הנביאה]]. במקביל, [[נצרות|הנוצרים]] מאמינים כי באותו אתר נקברה [[נזיר|הנזירה]] פלגיה.[ ]