הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק דנציגר"

נוספו 4 בתים ,  לפני 3 שנים
מ (←‏הערות שוליים: קטגוריה. הוא סיים בריאלי)
בתל אביב, למרות נישואיו עם מריון, נפגש דנציגר עם צעירות רבות שנמשכו אל יופיו. תמוז סיפר כי "יפהפיות תל אביב של הימים ההם היו באות אל החצר מפני ששמע הגבר המקסים הגיע אל אוזניהן, והיפהפיות הללו חדרו גם אל הסטודיו שלנו, והפעם כמודלים, ובלבד שתהיינה בחברתו... לנו היו מודלים בחינם וככל שרצינו ויותר מזה".{{הערה|1=מצוטט בתוך: ליבנה, נרי, "אגדת דנציגר", '''הארץ''', 12.2.2002.}} מאחת מאותן נשים נולדה בשנת [[1940]] תמר, בתו של דנציגר שגדלה במשפחה מאמצת.
 
במקביל למשבר יחסיו עם אשתו, הצטרף דנציגר ל[[פלמ"ח]], לפלוגה ו', ובילה זמן רב בנסיעות ברחבי הארץ. הוא אף התגורר זמן מה בקיבוץ [[גינוסר]]. גם בעת שהותו באזור ה[[כנרת]] המשיך דנציגר ליצור מעט, בשאיפה להגיע אל מרכזו של הממסד האמנותי. בשנת [[1940]] הכין מודל לתבליט בשם "הדייג", שהציג דמות פסבדו-הודית של [[דייג]] הפורש רשת דייגים. אולם על רקע התנגדותם של אנשי [[עין גב]] ומזכיר הקיבוץ, [[טדי קולק]], להצגת הפסל על המזח של הקיבוץ, הביע דנציגר את מחאתו בכך שהוא וגומפל הטביעו בכנרת כעשרים פסלי גבס שהוצגו בתערוכה של אמנים חובבים.{{הערה|1=תמוז, בנימין (עורך), '''סיפורה של אמנות ישראל''', מסדה, 1980, עמ' 134-136.}} בכל אותה עת המשיך דנציגר בכיבושיו הרומנטיים. בזכות מראהו הוא אף לוהק כשחקן ראשי בסרט הקולנוע "[[בית אבי]]", שהופק בשנת [[19451947]] על ידי [[מאיר לוין]].{{הערה|1=עומר, מרדכי, '''יצחק דנציגר''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 1981, עמ' 14.}}
 
בשנים [[1945]]-[[1948]] התגורר דנציגר לסירוגין ב[[לונדון]], בתל אביב וב[[פריז]]. בשנת [[1946]] הוא ביקר בסטודיו הפאריזאי של [[קונסטנטין ברנקושי]], ביקור שאת השפעותיו אפשר יהיה למצוא בהמשך פועלו בתכנון פרויקטים סביבתיים שונים. בשנת [[1947]] שימש דנציגר כשליח [[עליית הנוער]] בכמה ממדינות [[אירופה]]. בשנת [[1948]] עבר ללונדון והחל להתבסס מבחינה אישית ואמנותית, ובשנת [[1949]] נולד בנו ג'רמי. הוא למד [[אדריכלות נוף|תכנון גנים ונוף]] בבית הספר של אגודת האדריכלים בלונדון והשתתף בכמה תחרויות תכנון, באנגליה ובישראל, אך הצעותיו לא נבחרו למימוש. בשנת [[1954]] נשא לאישה את סוניה, רעייתו השנייה, שאותה פגש כמה שנים קודם לכן. הוא קיבל על עצמו עבודה כמעצב של מערה תיירותית בחבל [[קנט]], בעיר [[צ'יזלהרסט]]. בזמן העבודות התמוטטה תקרת המערה ודנציגר נקבר תחתיה. בעקבות מאורע זה, בשנת [[1955]], חזר דנציגר לישראל לאחר תקופת אשפוז ארוכה בבית חולים אנגלי. מאשתו סוניה נולדו לו שני ילדים, נורית דנציגר רכס, ואמנון דנציגר. נורית, בוגרת בצלאל במחלקה לקרמיקה, ומטפלת באמנות.