חוק רמת הגולן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
לאישור חוק רמת הגולן בכנסת קדם מאבק ציבורי רחב היקף לשמירת הגולן בריבונות ישראלית. את המאבק תחת הסיסמה "אסור לאבד את הצפון" ניהל [[ועד יישובי הגולן]] ובמהלכו חתמו קרוב למיליון מתושבי המדינה על [[עצומה]] הדורשת את סיפוח הגולן לישראל{{הערה|1=אורי הייטנר, [http://www.golan.org.il/613/2021.htm זכות ראשונים - בעקבות היישובים הראשונים בגולן], אתר [[ועד יישובי הגולן]]{{ש}}[[משה מעוז]] (עורך), '''הגולן: בין מלחמה לשלום''', 1999, עמ' 100.}}.
 
בבוקרו של יום [[14 בדצמבר]] [[1981]], כחצי שנה לפני תום [[הנסיגהנסיגת צה"ל מסיני (1982-1980)|נסיגת צה"ל מסיני]], החליטה [[ממשלת ישראל]] בראשות [[מנחם בגין]] על הגשת החוק לכנסת. החוק עבר עוד באותו היום בשלוש קריאות, בהליך נדיר שהוביל לביקורת מצד ה[[אופוזיציה]]. סיבה נוספת להתנגדות הייתה הטענה כי החוק עשוי לחסום את הדרך בפני משא ומתן עתידי עם [[סוריה]]. סיעת [[המערך]], שהובכה בגלל מחויבותה לגולן מחד, והתנגדותה לנחיצות החוק ולדרך קבלתו מאידך, החרימה את הדיונים וההצבעות, אך שמונה מחברי הכנסת שלה הצביעו בעד החוק, שזכה לתמיכת 63 ח"כים לעומת 21 מתנגדים{{הערה|1={{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 28 שנה: הכנסת מאשרת את חוק סיפוח רמת הגולן|1134837|14 בדצמבר 2009}}}}.
 
ביקורת בינלאומית חריפה נמתחה על ישראל בעקבות החוק, ואף מדינה לא הכירה בו - כולל [[ארצות הברית]]. בתגובה לקבלת החוק אף נוצר משבר ב[[יחסי ישראל-ארצות הברית]]. נשיא ארצות הברית, [[רונלד רייגן]], החליט להשעות את מזכר ההבנה האסטרטגי עם ישראל, ולהקפיא את בקשותיה של ישראל בתחום הביטחון{{הערה|1=[[יהודה אבנר]] [http://www.jpost.com/Home/Article.aspx?id=116641 When Washington bridled and Begin fumed] 10/06/2008}}. מועצת הביטחון קיבלה בתגובה את החלטה 497 שקבעה כי לסיפוח אין שום משמעות מבחינה בינלאומית.