הסכם העברה – הבדלי גרסאות

'''הסכם העברה''' ("טרנספר") היה הסכם שנחתם ב-[[25 באוגוסט]] [[1933]] בין ה[[גרמניה הנאצית|שלטונות הנאציים]] לבין [[הסוכנות היהודית]]. מטרת ההסכם הייתה לאפשר ליהודיםל[[יהודים]] תושבי גרמניה למכור [[נכסי דלא ניידי]], טובין ורכוש אחר, הנמצאים בבעלותם בשטחים שתחת שלטון גרמניה הנאצית, וזאת טרם יופקע בידי השלטונות., להעביר את תמורת המכירה ל[[ארץ ישראל]] ובכך לאפשר ליהודי גרמניה ל[[עלייה לארץ ישראל|עלות לארץ ישראל]] תוך שמירה על חלק מהונם.

בתקופה שבין עליית הנאצים לשלטון ב-1933 ועד לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] המדיניות האנטי יהודית בגרמניה שדגלה בגרמניה "נקייה מיהודים" (Judenrein) ראתה בחיוב הגירת יהודים מגרמניה. מדיניות זו מצאה ביטוייה, בין השאר, בגישה האוהדת של [[לאופולד פון מילדנשטיין]] מפקדה הראשון של המחלקה ה[[יהודים|יהודית]]היהודית ב[[אס דה]], שירות הביטחון של [[המפלגה הנאצית]] וה[[אס אס]]. מילדנשטיין תמך בכוונות ה[[ציונות]] ליישב את היהודים ב[[ארץ ישראל]], סייר בארץ בליווי של [[קורט טוכלר]] נציגה של [[התאחדות ציוני גרמניה|הפדרציה הציונית של גרמניה]], למד [[עברית]] ועל ה[[יהדות]] והתנגד ל[[אנטישמיות]] הגסה של עיתון [[דר שטירמר]]. בתקופה בה שירת כמנהל המחלקה היהודית החדשה (Judenreferent) באס דה החל מאוגוסט 1934 הנהיג מילדנשטיין מדיניות של עידוד האוכלוסייה היהודית להגר לארץ ישראל ואנשי האס אס אף הונחו לעודד את פעילותם של הציונים על פני ה[[מתבוללים]] וה[[סוציאליזם|סוציאליסטים]] בתוך הקהילה היהודית.

ההסדר גם אפשר לנאצים להתמודד עם ה[[אמברגו|חרם הכלכלי]] שניסו יהודי ארצות הברית להטיל על [[סחר חוץ|סחר החוץ]] של גרמניה כתגובה לחרם הכלכלי שהנאצים הטילו על היהודים. החרם של יהדות אמריקה לא עצר את הסחר הבינלאומי של גרמניה הנאצית, אבל גרם לקשיים. הסדר ההעברה אפשר לנאצים לשכנע את יהודי ארצות הברית והנתונים להשפעתם להפסיקו, ובכך שיפר את מצבת [[יתרות מט"ח|יתרות מטבע החוץ]] הגרמני.{{ש}}

'''מהות ההסכם:''' ההסכם חל על "בני הגזע היהודי" (על פי הגדרות [[חוקי נירנברג|נירנברג]]) שהיו תושבי או אזרחי גרמניה, (כולל כאלו ששהו זמנית מחוץ לגבולות גרמניה אך לא ויתרו על רישום מקום מגורם בגרמניה) והיגרו לארץ ישראל.

רק בשנת [[1985]] החליט האפוטרופוס לפרק סופית את חברת העברה וניהול החשבונות אוחד עם 376 החשבונות שנוהלו בבנקב[[בנק לאומי לישראל|בנק לאומי]] כממשיך חברת אנגלו-פלשתינה, לעתים חסר מידע על זהות בעלי החשבון, היות שרק בחלק מהחשבונות מופיע מספר השובר של חברת העברה.