ל"ג בעומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
שורה 321:
===חץ וקשת ומחנאות===
 
בל"ג בעומר נוהגים לירות ב[[חץ וקשת]] ולערוך תחרויות ספורט.{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Lagbaomer/odot/Minhagim.htm ל"ג בעומר], באתר משרד החינוך}} לעתים קרובות מייחסים את הירי לזכר למרד בר כוכבא. הגרסה ה[[קבלה|קבלית]]המסורתית מייחסת את הירי בחץ וקשת למסורת שבחייו של רשב"י לא הייתה [[קשת בענן]], שהיא סימן [[קללה]], וצדיקותו הבטיחה בעצמה את שלום העולם.{{הערה|שם=לוינסקי 1|לוינסקי, יום טוב. תשי"ט. '''מאי ל"ג בעומר?'''. בתוך: לוינסקי, יום טוב (עורך), [http://www.hebrewbooks.org/41737 ספר המועדים ו], אגודת עונג שבת, תל אביב, 336-359.}}
 
מנהג זה אומץ על ידי ה[[ציונות]], בזכות התכנים של גבורה, מרד וחיבור לטבע. בשנת [[1893]] נוסד הארגון [[אהבת ציון (תנועה)|אהבת ציון]] במסגרת טיול ל"ג בעומר. הארגון שינה את שמו ל"בר כוכבא" בהמשך, ו[[חובבי ציון]] היו עורכים טיולים וחגיגות בטבע.{{הערה|שם=צימרמן|צימרמן, בארי. 2007. '''ל"ג בעומר'''. בתוך ירמיהו, יובל (עורך), [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=69569485&sSelectedTab=tdBookInfo#1.undefined.4.fitwidth זמן יהודי חדש ד], כתר, 412-414.}} לאחר הקמת צה"ל צוין ל"ג בעומר בתחרויות קילעה ומטווחים טקסיים בהשתתפות חיילים ונוער.{{הערה|שם=לוינסקי|לוינסקי, יום טוב (עורך). תשי"ט. [http://www.hebrewbooks.org/41737 '''ספר המועדים''' ו], אגודת עונג שבת, תל אביב, 323-480.