גליקל מהמלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏גלגוליו: כמו גם => וכן (עדיף להימנע מ"כמו גם" - תרגמת)
שורה 46:
גליקל משווה לקראת סוף זיכרונותיה את הקהילה היהודית של מץ בתקופה זו של חייה לאותה "קהילה נאה והגונה" שהכירה כשהגיעה לשם. בתקופה המאוחרת, אופנת חבישת הפאות מזמנו של לואי הארבעה עשר החלה להתקבל בקרב חשובי יהודי מץ, הם החלו להתדיין בערכאות משפטיות של גויים והייתה "ראוותנות גדולה". אם כי היא מעירה שגם כאשר הגיעה למץ "היו לעתים קצת מחלוקות, כמו שנהוג בעו"ה אצל היהודים".{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר שביעי, עמ' 579-578, הערות 129-128.}}
את זיכרונותיה היא מסיימת באירוע שהתרחש במץ ונזכר גם במגוון מקורות אחרים. ב-5 ביוני 1715, יום שני של [[חג שבועות]], בזמן תפילתו של החזן הנודד הידוע ר' יוקלי מרישא ([[ז'שוב]] ב[[גליציה]]), נשמע בבית הכנסת רעש גדול "כאילו בניין גדול קורס תחתיו". הגברים חששו שכיפת בית הכנסת עומדת לקרוס וקראו לנשיהם שתרדנה מהר. ב[[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת הנשים]] פשטה תבהלה והנשים מיהרו לרדת למטה כדי להציל עצמן ולהגיע אל בעליהן: "ומכיוון שכל אחת השתוקקה להקדים את רעותה, נפלו רחמנא ניצלן זו על גבי זו". במשך חצי שעה נמשך האירוע, בו 6 נשים נרמסו למוות: "על המדרגות שכבו יותר מחמישים נשים, והיו מעורבבות כל כך זו בזו כאילו הודבקו בזפת זו על גבי זו, והחיות עם המתות". אנשים רבים, תושבי העיר שאינם יהודים, "באו לרחוב היהודי עם סולמות וגרזנים" כדי "להוריד את הנשים מן העזרה העליונה". גליקל עצמה ישבה בעזרת הנשים התחתונה, אולם לא שמעה את קול הנפץ הגדול, אלא רק את התרוצצות הנשים בעזרה העליונה. בעודה מסייעת לבתה ההרה אסתר לרדת את 5 או 6 המדרגות ביציאה מעזרת הנשים התחתונה, נפלה גליקל במדרגה האחרונה: "ובמקום הזה שבו שכבתי מוכרחים היו לעבור כל הגברים שרצו לעזור לנשים שעל מדרגות העזרה העליונה, ואילו חלף ממש עוד רגע אחד הייתי נרמסת. אבל לבסוף הבחינו בי הגברים ועזרו לי לקום". בבדיקה שנערכה לאחר מכן, לא נמצא דבר שנפל מהתקרה ולא נתברר מקור האסון. גליקל תולה את סיבת האסון בעוונות הקהילה ובמיוחד ב"חטאים שנעשו בחג [[שמחת תורה]]", כשמונה חודשים לפני כן, לאחר שהגביהו את ספר התורה כנהוג: "התחילה קטטה אצל הנשים והן קרעו בעו"ה אישה מעל ראש רעותה את השביסים ועמדו גלויות ראש בעזרת הנשים. משום זה התחילו הגברים בעזרת הגברים ג"כ לריב ולהתקוטט זה עם זה". משתתפי הקטטה נענשו על ידי פרנסי הקהילה.{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר שביעי, עמ' 605-587.}}
 
בפסקה האחרונה בזיכרונותיה, מספרת גליקל על אשה שרחצה כלים בלילה על שפת נהר ה[[מוזל (נהר)|מוזל]] בחודש [[ניסן]] תע"ט (1719), וראתה לפתע "אור בהיר כאור היום...השמיים היו פתוחים...וניצוצות הבזיקו משם, ואחר כך שוב נסגרו השמיים כאילו מישהו סגר עליהם וילון, ושוב היה חשוך לגמרי". ישנה הצעה שמדובר בתיאור של חיזיון אישי, שבו גליקל עצמה היא האשה והיא מזהה בשמיים סימנים [[קבלה|קבליים]]. אולם ייתכן ומדובר באירוע [[אסטרונומיה|אסטרונומי]], בו נראה [[מטאור]] שהתפרק, מאחר שקיים תיאור מפורט של מטאור יוצא דופן שהאיר לזמן קצר את השמיים בליל ה-29 במרץ 1719, והתפרק מעל לים ליד חופי צרפת. אורו של מטאור גדול כזה, נראה בוודאי גם באזור המוזל, וידיעות על האירוע יוצא הדופן ככל הנראה נפוצו והגיעו גם אל גליקל.{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר שביעי, עמ' 605-604, הערות 311, 314.}}
 
===לשונו===