הבדלים בין גרסאות בדף "סטגפלציה"

נוסף בית אחד ,  לפני 3 שנים
קו מפריד בטווח מספרים, הגהה, תיקון שגיאת כתיב
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(קו מפריד בטווח מספרים, הגהה, תיקון שגיאת כתיב)
 
==תפיסות קיינסיאניות ומוניטאריות לאחר מלחמת העולם==
 
=== קיינסיאנים ומוניטארים מוקדמים ===
 
אולם בין בשנות השבעים נהיה ברור שהקשר בין אבטלה לאינפלציה אינו יציב, כלומר שעקומת פיליפס יכולה לזוז.
מאקרו כלכלנים החלו לפקפק בתאוריות קיינסיאניות, ואפילו הקיינסיאנים החלו לחפש אחר הסבר לדבר.
את ההסבר שהעקומה יכול לזוז סיפר הכלכלן ה[[מוניטריזם|מוניטארי]] [[מילטון פרידמן]] ועל ידי [[אדמונד פלפס]]. שניהם טענו שעובדים ופירמות כאחד צופים את האינפלציה, ולכן [[עקומת פיליפס]] נעה קדימה. בנוסף הם טוענים שאם אינפלציה תימשך כמה שנים, העובדים והפירמות יחשבו אותה בוויכוח על שכר. למרותאף על פי שהרעיון סתם גישות קיינסיאניות מוקדמות, הנאו-קיינסיאנים שילבוהו במודלים שלהם.
 
=== ניאו קיינסיאנים ===
 
=== תאוריות היצע ===
 
==== פונדמנטליסטים ====
תאוריות היצע מבוססות על המודל הנאו-קיינסיאני של עלויות מאולצות ומייחסים סטגפלציה לשיבושים מסוימים בצד ההיצע של משוואת ההיצע והביקוש בשוק, לדוגמה, כשיש מחסור או חסר (כלומר מחסור יחסי או בלתי יחסי) בסחורות מפתח או משאבי טבע שהכרחיים לייצור סחורות ושירותים.
גורמים נוספים עשויים גם הם להשפיע על ההיצע, לדוגמה, מצבים פוליטיים וחברתיים שמשתנים כמו אקטים של מלחמה, שליטה נוקשה להחריד של ממשלות על ייצור (לדוגמה במדינות דיקטטוריות).
לפי תפיסה זו סטגפלציה עשויה להתרחש מתי שיש הלם של הצע (לדוגמה עלייה פתאומית במחירי הנפט, או הופעת מס חדש) שגורם לקפיצה חדה של המחירים של סחורות ושירותים. במובנים טכניים נוצרת התכווצות ב[[היצע וביקוש|עקומת ההיצע]].
 
במקרה של מחסור במשאבי טבע, הסטגפלציה נגרמת כאשר יש עיכוב באספקת חומרים בסיסיים. כלומר, כשההיצע המעשי או היחסי חסר במוצרי יסוד (כגון אנרגיה, עץ, מתכות, מינרלים, אדמה לייצר עליה וכו'). המחסורים לא יכולים לקבל מענה מהר מספיק ביחס לדרישה המתמשכת והגואה. כאמור לא רק חסר מציאותי יכול לגרום למחסור, אלא גם התנהלות ממשלתית, המתבטאת במסים ומדיניות מוניטארית כושלת, המביאה למחסור יחסי. כל זה עקבי לגורמים לאינפלציית עלויות מאולצות המתוארת קודם באבחנה שעושים הנאו-קיינסייאנים. לאחר שתקרה סטגפלציה הכלכלה תנסה קודם כל לתפוס תנופה – קונים ומוכרים יהיו מוכנים יתחילו לשלם יותר כדי למתן את הביקוש. הבנק המרכזי עלול להחמיר זאת, על ידי הגדלת מחזור הכסף (הדפסת עוד כסף), או בהורדת הריבית, בניסיון להלחם במיתון. הגדלת מחזור הכסף תגדיל את הביקוש למרותאף על פי שהביקוש בדרך כלל קטן בעת מיתון.
 
במודל הקיינסיאני הקלאסי העלאה במחירים תעודד ייצור עוד היצע של מוצרים ושירותים. אך בעת הלם היצע ההיצע לא מגיב ללחץ המחירים כרגיל. כך, שיעור האינפלציה עולה, הייצור יורד, ונוצרת סטגפלציה.
 
==== הסבר הסטגפלציה של 1970 ====
 
בעקבות הטלת הפיקוח על השכר והמחירים על ידי [[ריצ'רד ניקסון]] ב-15 באוגוסט ל-1971, גל ראשוני של הלם הצע של עלויות מאולצות בסחורות, הואשם בגרימת ספירה של עליות שכר ומחירים. אולי הדוגמה הידועה ביותר לשמצה למה שקרה באותו זמן היה כישלון המפעל הפרואני לדיג אנשובי לצורך האכלת בעלי חיים.
קיינס גם מצביע על איך הגבלות ממשלתיות על המחירים מדכאות את הייצור:
 
"ישנה הנחה מוקדמת לפיה יש ערך מלאכותי למטבע. החוק לרגולציה על מחירים מכיל בתוכו את הזרעים לדעיכה כלכלית, וסופו לייבש את המשאבים שיכולים להביא להיצע אולטימטיבי. אם אדם אנוס להחליף את פרי עמלו בנייר, שמתברר לפי הניסיון שאינו יכול להשתמש בו כדי לקנות משהו השווה במחירו לפרי עמלו, הוא ישמור את עמלו לעצמו, אולי יחלוק אותו עם שכנים וחברים כטובה, ויקל במאמציו לייצור נוסף. מערכת האונסת החלפה של סחורות במחיר שהוא לא מחירם היחסי האמיתי מובילה לא רק לפיחות בייצור, כי אם מובילה בסופו של דבר לבזבוז וחוסר יעילות בסחר החליפין"
 
קיינס פירט את מערכת היחסים בין החובות של גרמניה לאינפלציה שלה:
 
"בגרמניה ההוצאה הכוללת של האימפריה, האומות הפדרליות והקומונות ב-1919-19201919–1920 מוערך כ25 מיליארד מארקים, כשלא יותר מ10 מיליארד מגובים על ידי מיסים קודמים קיימים. כל זה לא כולל הכסף של הפיצויים. ברוסיה, פולין, הונגריה, ואוסטריה תקציב שכזה לא יכול להתקיים כלל."
"כך האיום האינפלציוני שתואר לעיל אינו רק תוצר של מלחמה, ששלום מתחיל לרפא. זה תופעה מתמשכת שסופה עוד לא נראה באופק".
 
 
בעוד כלכלנים מסכימים שלטווח הקצר יש לשינויים בהיצע הכסף השפעה לטווח הקצר, כלכלנים נאו-קיינסיאנים ונאו-קלאסיים נוטים להסכים שאין השפעות לטווח הארוך לשינויים בהיצע הכסף. לכן אפילו כלכלנים שמכנים עצמם נאו-קיינסיאנים מודים שלטווח הארוך הכסף הוא ניטראלי. במילים אחרות, בעוד מודלים נאו-קלאסיים ומודלים נאו-קיינסיאנים נראים כאילו הם מתחרים אלו באלו, הם יכולים גם להיתפס כשני תיאורים נאותים לטווחי זמן שונים. ספרי לימוד רבים בקונצנזוס מתייחסים לתפיסה הנאו-קיינסיאנית כתיאור נאה של כלכלה לטווח קצר, בה מחירים עמידים בפני שינויים, ומתייחסים למודל הנאו-קלאסי כדרך נאה יותר לתאר כלכלה לטווח הארוך, כשלמחירים יש מספיק זמן להסתגל.
לכן כלכלנים בקונצנזוס היום נוטים לעתים קרובות לייחס תקופות של סטגפלציה קצרה ( לא יותר משנים מספר) לשינויים בהיצע, אך לא יקבלו הסבר זה על סטגפלציה ארוכה מאוד. סטגפלציה ארוכה יותר מוסברת כהתנהלות ממשלתית כושלת: רגולציית יתר על מוצר או על שוקי עבודה הגורמת לסטגפלציה המוארכת והגדלה בהיצע הכסף שגורם לסטגפלציה ממושכת.
 
==תפיסות אלטרנטיביות==
 
=== סטגפלציה כ[[הצטברות דיפרנציאלית]] ===
 
לפי תאוריה זאת, תופעת המיזוגים והרכישות בשיאה בתקופות שבהן הסטגפלציה בשפל ולהפך. כשהמיזוגים והרכישות נעצרים על ידי חוק ממשלתי (חוק נגד מונופולים) אז סטגפלציה משמשת כאסטרטגיה האלטרנטיבית על מנת לגבור על המתחרים. עם הגדלת המיזוגים והרכישות, הכוח ליישם סטגפלציה עולה גם כן.
 
סגפלציה מופיעה כמשבר חברתי, כפי שקרה במשבר הנפט בשנות ה-70 וב-2006-20082006–2008. האינפלציה בסטגפלציה, אולם, לא משפיעה על פירמות באופן דומה. פירמות דומינאנטיות יכולות לעלות מחירים בקצב מהיר יותר מהמתחרים שלהם.
בעוד שבסך הכול נראה כי איש אינו מרוויח מהאינפלציה, פירמות דומינאנטיות שונות משפרות את מעמדן ואת ההון היחסי שלהן. סטגפלציה לא נובעת מהלם הצע אמיתי, אלא ממשבר חברתי המרמז על הלם הצע. זו תופעה שרובה מצוי במאה ה20 ובמאה ה21 ש"קואלציית הנשק-נפט-דולר" יוצרת או משתמשת במשברים במזרח כדי להפיק רווחים כספיים.
 
"הגדלת היצע הכסף בקצב מהיר מהיצירה והשיפור של סחורות, משמעותה אינפלציית מחירים. (זכרו שאינפלציה זה עליה של סכום הכסף אותו מוכנים לשלם עבור יחידה של סחורה). מה שיש לנו כאן זה אינפלציה של מחירים מהירה יותר, ודעיכה בשיעור הצמיחה של ייצור סחורות. אולם זוהי בדיוק הסטגפלציה. עלייה במחירים יחד עם האטה כלכלית. לפי דעות פופולריות הסטגפלציה מומצאת."
 
"נדמה אם כן כי סטגפלציה היא תוצאה ישירה של התנהלות מוניטארית שלוחת רסן. זאת הסכמה עם מילטון פרידמן ועם פלפס. אך בניגוד אליהם אנו לא טוענים כי סטגפלציה נובעת מזה שלטווח הקצר אנשים נופלים בפח של הבנק הפדרלי. סטגפלציה היא תוצאה טבעית של הזרמה מוניטארית שמאיטהשמאטה את קצב הצמיחה כלכלה ובו בעת מעלה את המחירים של סחורות ושירותים".
תגובות
הסטגפלציה גרמה לערעור על הקונצנזוס הקיינסיאני. העלייה של תאוריות כלכליות קונסרבטיביות כולל מונטריזם, ניתנת להסבר על ידי הכישלון של המדיניות הקיינסיאנית להביס את הסטגפלציה או להסביר אותה לסיפוקם של כלכלנים ומקבלי החלטות.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=סטגפלציה}}
 
 
[[קטגוריה:כלכלה]]