הבדלים בין גרסאות בדף "מטוס קרב של הדור הרביעי"

מ
מ (Lirdon העביר את הדף משתמש:Lirdon/דור רביעי לשם מטוס קרב של הדור הרביעי: סיום עבודה בארגז החול)
בשנות ה-1970 חילות האוויר של המערב מצאו עקב לקחי [[מלחמת וייטנאם]] כי התמקדותם בתפעול [[טיל אוויר אוויר|טילי אוויר אוויר]] הייתה שגויה שכן המציאות בשדה הלחימה האווירי הקטינו את אמינותם של הטילים וכן לא אפשרו שימוש בהם בטווחים של מעבר לטווח הראייה (BVR) בגלל הדרישה לזיהוי וויזואלי. לכן מטוסי הקרב של הדור הזה תוכננו בשביל לתת לטייסים ביצועים אוויוניים וכן ביצועים של דחף, מהירות וכושר פנייה מיטביים. המטוס הראשון בדור זה, ה-[[F-14 טומקט]] עוצב במקור כחלופה ל-[[F-111|{{כ}}F-111B]] אך כלל חופה מוגדלת, מנועים חזקים, תותח מובנה וכושר תמרון טוב יחסית למטוסי הדור הקודם. ה-[[F-15]] היה מטוס הראשון מאז ה-[[F-86]] שעוצב בראש ובראשונה כמטוס קרב ל[[עליונות אווירית]] וכלל מערכת נשק מתוחכמת, [[מכ"ם]] פולס-דופלר ומנועים חזקים שהקנו למטוס יחס דחף-משקל של מעל ל-1. כמו כן מטוסים אלה הותאמו ליכולות תמרון חריפים במיוחד של 8-9 [[תאוצה|ג'י]]. מספר מטוסים מהדור הרביעי (בעיקר אלה מתכנון רוסי) כללו יכולות של [[הנעה וקטורית]] שמאפשרות למטוסים אלה יכולות [[תמרון עבר-הזדקרותי|תמרון עבר הזדקרותי]] שלא אפשרי בתנאים רגילים.
 
[[מערכת בקרה|מערכות בקרה]] דיגיטליות חדישות אפשרו לייצר [[מטוס אל יציב|מטוסים אל יציבים]] שמנוהגים על ידי [[מערכת בקרת טיסה|מערכות בקרת טיסה]] מסוג [[טוס על חוט]], שעל ידי טיסה על סף האיבודאיבוד שליטה הקנו יכולות תמרון גבוהות למטוס, הראשון מבין המטוסים האל יציבים בדור זה הוא ה-[[F-16]].
 
מטוסי דור רביעי גם תוכננו להשתמש במגוון מכשירי [[אוויוניקה]] דיגיטליים שתקשרו בינם לבין עצמם בפסי תקשורת דיגיטליים דוגמת ה-[[1553 MUX BUS]], סוגי מערכות והאינטגרציה ביניהם אפשרו לטייס להשתמש בממשקים כגון צגים רב תכליתיים, מסכי [[תע"ל]] ופנלי בקרה עיליים המציגים הרבה יותר מידע שימושי לטייס ומאפשרים לו לתפעל ביתר קלות את מערכות המטוס ולשמור על [[מודעות מצבית]] בצורה יותר יעילה.
 
כמו כן מטוסי דור זה כללו מערכות [[זיהוי עמית-טורף|זיהוי עמית טורף]] מתקדמות שאפשרו למטוס הקרב לחקור מטוסים אחרים ולקבוע את טיבם ללא הצורך לזיהוי ויזואלי וכן אפשר ל[[בקרה אווירית|בקרים האוויריים]] תמונת מצב פשוטה ואמינה יותר, מה שאפשר את היירוט בטווחים של מעבר לטווח הראייה. במלחמת המפרץ, מרבית הושגו על ידי טילי אוויר אוויר בטווחים ארוכים במיוחד.