נולה צ'לטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קריזה; ק"פ
שורה 5:
צ'לטון נולדה ב[[ניו-יורק]] בשם סילביה טרוגר להורים שהיגרו מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. אמה נפטרה כשהייתה בת 12. בגיל 17 נישאה ולאחר כמספר שנים התגרשה. היא למדה משחק ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-50]]. בניו-יורק ביימה בין היתר שתי הצגות ב[[אוף ברודוויי]] עם השחקן [[דסטין הופמן]]. בשנת [[1963]] הגיעה ל[[ישראל]] כתיירת ומאז החליטה [[עלייה לישראל|להשאר בארץ]]. בישראל ביימה בין היתר את המחזות "הקיץ של הבובה ה-17" ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ואת המחזה "יחפים בפארק" בתיאטרון [[אלהמברה]].
 
בשנותב[[שנות השבעים]] החלה לביים בסגנון [[תיאטרון תיעודי|התיאטרון התיעודי]]. היא ביימה את "דו-קיום" שעסק בנושא הפלסטיני, "אופניים לשנה" בנושא עיירות הפיתוח ו"הימים הבאים" בנושא הזיקנה. באותן שנים הקימה פרויקט בעיר [[קריית שמונה]] שהביא עמו מחזות חדשים והצגות ייחודיות. בין המשתתפים בו היו [[איציק ויינגרטן]], [[עופרה ויינגרטן]], [[מוני מושונוב]], [[סנדרה שדה]], [[שלמה בר אבא]], [[חוה אורטמן]], [[דליק ווליניץ]], [[ארנון צדוק]] ועוד. בשנים [[1975]]-[[1973]] עבדה ב[[תיאטרון חיפה]] עם [[יהושע סובול]] על מחזהו [[ליל העשרים]]. המחזה נכתב באלתורים עם השחקנים וזכה לאחר העלאתו בחיפה, להיות מוצג כמעט על כל במה בישראל, כולל במות חובבים רבות. ב-1976 ביימה בחיפה את ההצגה [[קריזה (הצגה)|קריזה]].
 
בשנת [[2004]] ביימה את ההצגה "חורף בקלנדיה", על פי ספרה של [[ליה נירגד]] [[התיאטרון הערבי-עברי ביפו|בתיאטרון הערבי-עברי ביפו]] בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים.