השפלת אולקוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לשכתוב
שורה 25:
על התמונה שהוצגה ב[[יד ושם]], נרשם ששמות המצולמים אינם ידועים. בסביבות [[ה'תשנ"ה]] ([[1995]]) לאחר ביקור ביד ושם, בן דודו של צבי ינובסקי, שוטר בגמלאות מ[[נס ציונה]] (אז בן ה-74), שלח ארצה את העיתון והכתוב בו. בן הדוד שמר את העיתון, מאחר שהיה, עם בן דודו צבי, שרידי שואה יחידים למשפחתם מהעיירה וולרבלום, הקרובה לאולקוש. צבי מסר את העיתון ליד ושם, יחד עם שמו של רב העיירה, שהיה אחי אמו. המדובר היה ברב יצחק הגר (קרוב משפחתו של [[חסידות ויז'ניץ|הרבי מויזניץ]]).{{הערה|צבי ינובסקי עבר אף הוא גירוש דרך כיכר העיירה וולרבלום, משפחתו הוסגרה ממחבואה ונרצחה, והוא חזה ברצח סבו מצד אביו לעיניו}}
 
גיליון חב"ד [[עלון שבת|עלון השבת]] '''[[שיחת השבוע]]''' ל[[פרשת ויגש]] [[ה'תשנ"ט]] (סוף 1998), פרסם את הדבר במדור חיים יהודיים, כולל תיאור האירוע כפי שנרשם בעיתון השווייצרי. שבוע אחר כך, משה דוד ויצמן, ישיש צלול תושב [[בני ברק]] (אז בן 87), התקשר למערכת העיתון והבהיר את הדברים. תמונתו ודבריו פורסמו{{הערה|[http://chabad-il.org/sh/601-700/sh626.htm פורסמו]}} בגיליון ל[[פרשת ויחי]] (ב-[[1 בינואר]] [[1999]]): ראשית, הוא עצמו חי, היה אחד השוכבים עם פניו לאדמה שבאותה תמונה, ויכול לספר את הסיפור. שנית, לא מדובר ברב העיירה, אלא ברב משה הגרמן, הבן של אחד מרבני העיירה, שאולץ לעמוד יחף על יד האנשים השוכבים ולרוץ סביב הכיכר. הוא סיפר על ההתעללות ועל השוכבים, ואף ידע לספר שהרב משה הגרמן לא נהרג באירוע זה.{{הערה|לפי גיליון חב"ד, משה דוד ויצמן עבד במחנות עבודה עד סוף המלחמה, וסיים אותה במחנה הריכוז [[רייכנבך]], מחנה משנה של [[גרוס-רוזן|מחנה גרוס-רוזן]]}}
 
לאחר עדכון הנתונים, חוקרי יד ושם זיהו עדות של אחות הרב אשר שרדה את השואה, על פיה הרב משה הגרמן, המצולם בתמונה, נרצח שנתיים מאוחר יותר ב[[ה'תש"ב]] ב[[מיידנק]]. בדף העדות נמסר שהוא היה מלמד (כלומר מורה) ב[[תלמוד תורה]] (בית ספר יסודי חרדי) ו[[משגיח כשרות]]. אשתו פרומה וילדיהם נשלחו ל[[מחנה ההשמדה בלז'ץ]] ב-ה'תש"ב, עם חיסול הגיטו בעיירה.{{הערה|יד ושם, [[דף עד]] על הרב הגרמן, פריט מספר 1045482 בהיכל השמות.}}