מוטל בן פייסי החזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשרי - יתום אני. וראו גם.
שורה 1:
[[תמונה:Motl.JPG|180px|שמאל|ממוזער|עטיפת הספר בשפת המקור]]'''"מוטל בן פייסי החזן"''' הוא ה[[רומן]] האחרון של [[שלום עליכם]]. חלקו הראשון עוסק בהווי העיירות היהודיות באירופה, וחלקו השני מתרחש ב[[ארצות הברית]], שאליה היגרו גיבוריו.
 
דרך עיניו התמימות של מוטל הקטן, ש[[יתום|התייתם]] מאביו, וחוויותיו המשעשעות, אנו למדים על חיי הקהילה, שאיפותיהם ומצבם הכלכלי והלאומי של היהודים ב[[מזרח אירופה]] בתחילת [[המאה ה-20]], ועל דרך הטלטלות שעברה על אלו שהחליטו להגר לאמריקה, כדי להצליח בעולם החדש.
 
בפרק ה-18 של החלק השני נקטע הספר עקב מותו של שלום עליכם, שעסק בכתיבת הספר עד יומו האחרון. על כתיבת פרק זה סיפר שלום עליכם: "אני שוכב לי ושוכב לילה שלם. לישון אינני יכול, המחשבות טורדות ומציקות... מה הטעם לשכב כך? אומר אני לאמא: למה אני שוכב בבטלה? עוד היום רחוק, בבקשה הבי לי את העט ואת תיק הנייר, אכתוב לפחות, הכתיבה נעימה הרבה יותר, ובין כה וכה המחשבות מציקות, אינן מניחות לי... וכך לאט לאט כתבתי פרקים אחדים ממוטל...".
 
כמרבית ספריו של שלום עליכם, גם ספר זה נכתב ב[[יידיש]], בשם "מאָטל פייסע דעם חזנס". הוא תורגם ל[[עברית]] בידי [[י"ד ברקוביץ]], חתנו של שלום עליכם. תרגומים נוספים לעברית יצאו בידי [[אוריאל אופק]] בשנת [[1976]], בידי [[אברהם יבין]] בשנת [[1999]] ובידי [[אריה אהרוני]] בתוך סדרת כל כתביו שבהוצאת ידיעות אחרונות. בשנת [[1997]], יצא הספר, על ידי [[הוצאת מאגנס]], בלשון המקור במהדורה חדשה, מתוקנת ומלאה, בכתיב מודרני תקני (על פי תקנות [[ייוו"א]]).
 
אחד המשפטים הידועים שמרבים לצטט מתוך הספר, הוא המשפט של המספר, מוטל, שאביו פייסי החזן זה עתה נפטר: "אשרי יתום אני!" (במקור: ""מיר איז גוט — איך בין אַ יתום") הסמיכות שבין האסון שאירע לגיבור (מות אביו) וה"אושר" שכביכול מתואר - כאילו מרמזים על סמיכות הכאב והצחוק בכל כתביו של המספר, שלום עליכם. מבחינה ההגדרה של תורת הספרות, המשפט מהווה דוגמא קלאסית ל[[אוקסימורון]] - צירוף של שני חלקי משפט שמתנגדים זה לזה לתוך משפט אחד.
 
== ראו גם ==
[[שטעטל|שטעטל (עיירה מזרח אירופאית)]]
 
==קישורים חיצוניים==