בידוד חשמלי – הבדלי גרסאות

{{מפנה|מבדד}}

 

במציאות לא קיימים מבדדים מושלמים, אך קיימים חומרים בעלי מוליכות הקטנה פי 10²³ מהמוליכות החשמלית של [[נחושת]] - מוליכות אשר נחשבת במקרים רבים כאפסית.

 

חומרים מבודדים כ[[פלסטיק]], [[גומי]], [[בד]] או [[נייר]] משמשים להגנה על מוליכים חשמליים על ידי עטיפתם, והעטיפה מכונה "בידוד". [[חשמלאי]]ם משתמשים ב[[סרט בידוד]] על מנת לבודד מגעים חשמליים.

מבדד אידאלי הוא חומר שלא מגיב כלל לשדה מגנטי, ומתנגד לחלוטין לשטף של המטען החשמלי. אמנם במציאות מבדדים אידאליים אינם קיימים, אך חומרים בעלי קבועי בידוד גבוהים נחשבים למבדדים. בחומרים מבודדים, האלקטרונים קשורים בצורה חזקה מאוד לאטום. חומרים אלו משמשים בציוד חשמלי כמבדדים או כבידוד. תפקידם הוא לחזק או להפריד מוליכים חשמליים, בלי לאפשר לזרם לעבור דרכם.

חומרים מסוימים כזכוכית, נייר או טפלון, הם מבדדים טובים. ישנם חומרים רבים, שלמרות שיש להם התנגדות קטנה יותר משל חומרים אלו, עדיין נחשבים למבדדים טובים, ומשמשים בתור מבודדים לחוטי חשמל. דוגמאות לכך הם פולימרים דמויי גומי ורוב החומרים הפלסטיים. חומרים אלו יכולים לשמש כמבדדים בטוחים למתחים נמוכים ובינוניים (מאות ואלפי וולטים).