בית בד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עצירת שמן זית: הגהה, עריכה
המשך עריכה
שורה 4:
מקורו של השם הוא בקורת ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]] (בד) האופקית שהייתה מותקנת בגרסתו הקדומה, ושימשה כזרוע ההנעה של מכונת ה[[סחיטה (מיצוי)|סחיטה]] של ה[[זית]]ים.
 
עצירת השמן התבצעה בדרך כלל על ידי שימוש בשתי אבנים גדולות המונחות אחתזו על השנייהגבי זו. האבן הראשונה, המכונה "ים" או "מפרכה", צורתה כקערה גדולה ושטוחה. במרכזה ניצב מוט עץ ארוך, עליו מורכב [[ציר (הנדסה)|ציר]]. הציר עובר דרך האבן השנייה, הטוחנת, המכונה "ממל". אל ציר האבן הטוחנת נהגו לרתום [[בהמה]] בדרך כלל [[חמור]]. הבהמה צעדה קדימה במעגלים ועם תנועתה סביב הים, הסתובב המללהממל וכתש זיתים. לאחר כתישתם התבצעה פעולת סחיטה באמצעות מערכת נפרדת.
 
זיתים כתושים הועברו ל-"עקלים", הם סלים קלועים חבל או [[סיב|סיבים]]. הסלים הונחו במכבש ייעודי ובסיבובו לחץ את הסלים וסחט מן הזיתים נוזל. שיטה נוספת לסחיטה הייתה הנחת קורת העץ כבדת המשקל על הסלים. בפעולה זו שימשו הסלים כמסננת. ה[[שמן]] והמוהל (נוזל נוסף בלתי שמנוני המצוי בזית) טפטפו החוצה ואילו הגלעינים, הקליפה ושאר הפסולת שנקלעה בין הזיתים נותרה בתוך הסלים. פסולת זו כונתה ב[[משנה]] "גפת" ושמשהושימשה להאכלת בהמות ולהסקה.
 
השמן הנסחט נזל אל בור איסוף שמן הנקרא "עוקה". לאחר מספר ימים בהם צף השמן מעל המוהל, הופרדו הנוזלים לכלים שונים. בתי בד רבים נמצאו באתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] ברחבי הארץ. הימצאותם מעידה על תפוצתו הרחבה של ה[[זית]] ונלמדה שיטת עצירת השמן העתיקה, שממנה התפתחה השיטה המודרנית. עקרונות עצירת השמן נותרו דומים. ההבדל הוא בעיקר במכשור ה[[טכנולוגיה|טכנולוגי]] הקיים לפעולה זו.