מזונות – הבדלי גרסאות

מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-[[1973]], מופעל עקרון איזון המשאבים, והרכוש המשותף מתחלק בין ההורים בצורה שווה, אלא אם כן נחתם [[הסכם ממון]] שקבע אחרת. חוק זה חל גם על [[בית משפט למשפחה|בתי המשפט למשפחה]] וגם על [[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]], כדי להישפט על פי כללי ההלכה, השונים מחוק זה, שני בני הזוג צריכים לבקש זאת במפורש. אולם ההטמעה של מדיניות שוויונית לא התרחשה בחוק המזונות, וכך יוצא שבעוד הרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים, נותר על כנו החיוב המוחלט המוטל על האב לזון את ילדיו והפטור המלא של האם מכך. הדברים נוסחו בתמציתיות בדבריה של השופטת [[עדנה ארבל]]: "חובתו המוחלטת של האב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים חלה בין אם המשמורת על הילדים נמסרה לאם, בין אם היא נמסרת לאב, ובין אם היא ניתנת במשותף לשני ההורים." (השופטת עדנה ארבל, בע"מ 2561/08)

 

 

על מנת לתקן את האפליה המגדרית במצב הזה, הוקמה ב-5 ביוני [[2005]] [[ועדת שיפמן]] על ידי [[חיים רמון]] בעת שכיהן כ[[שר המשפטים]]. ועדת שיפמן גיבשה נוסחה מתמטית המבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים, וחלוקת הזמנים המתקיימת בין ההורים, ובאמצעות כך ביקשה לפשט ולאחד את פסיקת מזונות בישראל, מתוך נקודת המוצא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית.

באוגוסט [[2013]] יצר השופט בבית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, תקדים משפטי, כאשר פסק בתיק מזונות שבו התקיימה [[משמורת משותפת]] והכנסתה של האם הייתה שווה להכנסתו של האב ואף עלתה עליה, אין הצדקה לחיוב האב במזונות{{הערה|1=http://www.shai-law.co.il/amirs/wp-content/uploads/2013/09/שקד-אין-מזונות-במשמורת-משותפת-כשהאם-משתכרת-יותר-מהאב-2013.pdf}}. בדצמבר 2013, פסק השופט יעקב כהן פסיקה דומה, לפיה כאשר חולקים שני ההורים באופן מלא במשמורת ומשתכרים באופן דומה, אין סיבה לתשלום מזונות מצד אף אחד מההורים{{הערה|http://rotenberglaw.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/4754669.pdf תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר.}}. פסיקות אלו התבססו על מסקנות [[ועדת שיפמן]] ועל עקרון השוויון, והן מהוות תקדים{{הערה|עו"ד אלינור לייבוביץ' [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4467129,00.html "תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת"], ynet,{{כ}}19 בדצמבר 2013.}}.

 

אף שהחובה למזונות הנה כמעט מוחלטת, ילד עשוי לאבד את זכותו למזונות, או שמזונותיו יצומצמו, אם הוא מוכרז כילד "מורד", קרי יחסו אל האב מזלזל, מעליב, תוקפני ולחלופין הוא מסרב להתראות עמו. בית המשפט יכריז על ילד כמורד רק אם השתכנע שלא נפל פגם בהתנהגות האב, כגון שהאב לא התנכר לילד תקופה ממושכת בעצמו, או לא נהג בו בכל דרך אחרת שהביאה את הילד להתייחס אליו באופן הזה, וכי האב עשה כל שביכולתו על מנת לפייס את הילד ולחדש את הקשר עמו. הכרזה על ילד כמורד היא נדירה ביותר, ולרוב יעדיף בית המשפט להפנות את הילד לטיפול לשיקום יחסיו עם האב.{{הערה|1=http://www.divorced.org.il/05/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%93}}

==== מזונות מעל גיל 18 ====