נועם סוקר – הבדלי גרסאות

}}

 

 

==ביוגרפיה וקריירה==

ב-1986 עשה [[פוסט-דוקטורט]] ב[[ארצות הברית]] ועד [[1989]] היה חבר במחלקה האסטרונומית ב[[אוניברסיטת וירג'יניה]] ב[[שרלוטסוויל]], שם עבד, בין היתר, עם [[סטיבן בלבוס]] על תאוריה של אי יציבות תרמית של גז{{הערה|1= http://adsabs.harvard.edu/abs/1989ApJ...341..611B}}, תופעה בעלת חשיבות רבה בגזים [[יינון|מיוננים]] באסטרופיזיקה. בין השנים (1989–[[1992]]) השתלם ב[[מרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה]] {{אנ|Harvard–Smithsonian Center for Astrophysics}} ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ב[[קיימברידג']], שם עסק, בין היתר, בפיתוח תאוריה המסבירה את זרמי הקירור ב[[צביר גלקסיות|צבירי גלקסיות]]. כמו כן, החל לעסוק באינטראקציה בין [[ערפילית פלנטרית|ערפיליות פלנטריות]] ל[[תווך בין-כוכבי|תווך הבין כוכבי]].

 

 

אחד הקווים המקשרים בין עבודותיו של סוקר בתחומים השונים באסטרופיזיקה (ראה רשימה) הוא שימור [[תנע זוויתי]]. בין הישגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפיליות כאלה מקורן ב[[כוכב כפול|מערכת כוכבים זוגית]] ו[[דיסקת ספיחה|בספיחת חומר בדיסקה]] על הכוכב הזוגי, היוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקל בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום.