פזמון ליקינתון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
מיותר
שורה 17:
זהו [[שירה לירית|שיר לירי]]-[[עלילה|סיפורי]] שמוקדו הוא [[פרח|פריחתו]] של [[יקינתון (פרח)|צמח יקינתון]] קטן בגינה, שהיו שהציעו לראות בו כ[[סמל|מסמל]] ילד רך. הצמח זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובני האדם, בהם האֵם (ה[[דובר (שירה)|דוברת]]) ובנה, הנוכחים בפריחתו, שרים לכבודו את הפזמון, ושמחה שוררת בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.{{הערה|שם=יונתן, פרח לאור-ירח, הורים וילדים 15|[[צפירה יונתן]], שירים להורים {{!}} "פרח לאור-ירח: על "פזמון ליקינתון" ללאה גולדברג", '''[[הורים וילדים]]''', 15 (1989), 23.}}
 
הפזמון הושר לראשונה ב"[[קול ירושלים]]" בפי הזמרת [[מרים סגל]] – שעבורה הולחן השיר – וזמן קצר לאחר מכן, ב-[[22 בפברואר]] 1940, ראה אור לראשונה, מעל דפי השבועון "[[דבר לילדים]]", שעבורו חיברה גולדברג את השיר. בהמשך נכלל השיר בספר שירי הילדים של גולדברג "[[מה עושות האיילות]]" ([[ספרית פועלים]] – 'אנקורים', [[1949]]), ומאז ועד ימינו ([[העשור השני של המאה ה-21]]) הוא נדפס פעמים רבות, בלוויית [[איור]]יהם של אמנים שונים, וזכה ל[[עיבוד מוזיקלי|עיבודים]] ולעשרות [[גרסת כיסוי|ביצועים]]. הפזמון, שהוא משירי הילדים הידועים ביותר של גולדברג, כמו גם לחנהּ הידוע ביותר של גוילי, היה ל[[שיר ערש]] פופולרי ולאחד משירי הילדים המוכרים והאהובים ב[[ישראל]], והוא נחשב ל[[נכס צאן ברזל]] של [[זמר עברי|הזמר העברי]].
 
==חיבור הפזמון ופרסומו==