ויקיפדיה

חסידות דומברובה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 11:
 
===דז'בנה===
בנו הגדול של רבי ישראל אלימלך, רבי [[יעקב יצחק אונגר|יעקב יצחק]] מילא את מקומו בדז'בנה. נולד בשנת [[תקצ"ח]]. היה חתנו של רבי מאיר מ[[חסידות דז'יקוב|דז'יקוב]]. נפטר בשנת [[תרנ"ב]]. בניו היו:
*רבי [[שלום דוד אונגר]] ממלא מקומו. נולד בשנת [[תר"כ]]. נישא לבתו של רבי מנחם מנדל מ[[חסידות דינוב|לנצהוט]] ובזיווג שני לבתו של דודו רבי משה מ[[חסידות רוזבדוב|רוזבדוב]] ממנה נולדו לו ילדיו. כיהן ברבנות רקוב ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[וינה|ווינה]]. בשנת [[תרע"ט]] חזר לגליציה והתיישב ב[[טרנוב]]. חיבר את ספר ה[[שו"ת]] "[http://www.hebrewbooks.org/847 יד שלום]". נפטר ב[[א' באלול]] [[תרפ"ג]]. בנו היה [[מנשה אונגר]]. חתנו היה רבי ישראל מ[[חסידות בלאז'וב|בלאז'וב]].
*רבי [[יהודה אונגר]] ([[תרכ"ב]] – [[י"ז בסיוון]] [[תרצ"ט]]) כיהן ברבנות בסוקולוב ומשנת [[תרס"ה]] ב[[ריישא]] ובסוף ימיו בניימארקט. נפטר ב[[וינה|ווינה]]. חתניו היו רבי מנשה מ[[חסידות דז'יקוב#רבי נפתלי חיים (מירושלים) מדז'יקוב וצאצאיו|זאלין]] והרב אלעזר שפירא (בן רבי יוסף מ[[חסידות דינוב|דינוב]]). בנו רבי נפתלי ([[תרמ"ג]] - [[כ"ג בסיוון]] [[תש"ב]]) מילא את מקומו בניימארקט. היה חתנו של רבי אלתר זאב מ[[חסידות מעליץ#סטריזוב|סטריזוב]]. נרצח בשואה. חתנו היה רבי [[לוי יצחק הורוביץ]] מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]].
*רבי [[חיים אליעזר אונגר]] (בערך [[תרכ"ה]] – [[תר"פ]]) כיהן משנת [[תר"נ]] בראדלוב. לאחר מכן עבר לריישא ולניימארקט. נקבר ב[[טרנוב]]. היה חתנו של רבי נפתלי מ[[חסידות מעליץ|מעליץ]]. בנו רבי מאיר מילא את מקומו. נרצח בטרנוב ב[[א' בתמוז]] [[תש"ב]].
*רבי [[ישראל יוסף אונגר]] ([[תרכ"ח]] – [[ל' בסיוון]] [[תש"ב]]) היה חתנו של דודו זקינו רבי ראובן מ[[חסידות דמביץ|דמביץ]]. היה תלמידו של דודו רבי יהושע מדז'יקוב ולאחר פטירתו החל לנהוג באדמו"רות בטארנא (טרנוב). נרצח עם משפחתו באקציה השנייה של טרנוב. אחד מחתניו היה רבי חיים צבי מ[[חסידות דז'יקוב|זאלין]]. בנו רבי ראובן כיהן כרב ואדמו"ר בקוזמיר.
 
רבי [[אלעזר אונגר]], בנו של רבי שלום דוד, מילא את מקומו. נולד בשנת [[תר"נ]]. היה חתנו של רבי נפתלי מ[[שושלת בעלז|נאווריה]] ובזיווג שני של רבי אהרן אלימלך מ[[חסידות הורניסטייפול|קרוסנה]]. היה תלמידו של רבי [[ישכר שלמה טייכטל]]. בשנת [[תרע"ט]] התמנה לרבנות דז'בנה ולאחר פטירת אביו לאדמו"רות בטרנוב. בחשוון [[ת"ש]] נלקח לעבודת כפייה. חסידיו רצו למלטו לבונקר בדז'בנה אך הוא סירב לעזוב את טרנוב. תחת השלטון הנאצי ניהל כמעט כל שבת [[טיש]]. נרצח ב[[ב' באלול]] [[תש"ג]]. ארבעת ילדיו נרצחו איתו.
 
רבי ישראל בנו של רבי שלום דוד כיהן כרב ואדמו"ר בדז'בנה. היה חתנו של רבי אריה לייב מ[[חסידות גריבוב|גריבוב]]. בשנת [[תרצ"ד]] היגר ל[[ארצות הברית]]. נפטר ב[[ניו יורק]] ב[[א' בכסלו]] [[תרצ"ז]]. משפחתו נרצחה בשואה.
שורה 24:
בנו השני של רבי ישראל אלימלך, רבי [[משה אליקים בריעה אונגר|משה אליקים בריעה]], מילא את מקומו בדומברובה. נולד בשנת [[תרי"ג]]. היה חתנו (פעמיים) של רבי [[אברהם אבא הורוביץ]] מ[[חסידות שנדישוב|שנדישוב]]. כשגדל מילא את מקום אביו באדמו"רות בדומברובה. חתניו היו רבי אברהם מ[[חסידות דז'יקוב|פאקשווניץ]] והרב אלעזר פרנס. במלחמת העולם הראשונה ברח ל[[קאשוי]] שם נפטר ב[[כ"א בטבת]] [[תרע"ז]]. נקבר בדומברובה. בנו השלישי רבי יצחק אלעזר, חתן רבי [[שלמה יעקב אייכנשטיין]] מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]], מילא את מקומו. בנו השני רבי מאיר כיהן כאדמו"ר מדומברובה ב[[קרקוב]].
 
בנו הגדול רבי נפתלי צבי ([[ה'תר"ם]] – [[ט"ז באב]] [[תש"ב]]), היה חתנו של רבי משה מ[[חסידות ברדיוב|ברדיוב]] שם כיהן כראש ישיבה ולכן ויתר לאחיו רבי יצחק אלעזר על אדמו"רות דומברובה. נרצח בז'אלין ב[[טבט"ז באב]] [[תש"ב]]. בניו היו רבי יצחק (חתן דודו הרב אלעזר פרנס), הרב יעקב אלימלך, הרב חיים יוסף, הרב ישראל אהרן (חתן בזיווג ראשון של רבי חיים מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|טעטש]]) האדמו"ר מקאשוי ורב קהל עדת יראים ב[[מונטריאול]], רבי ברוך אברהם מדומברובה-בורו פארק והרב יקותיאל. חתנו היה הרב יוסף שמואל שמעלקע ערליך רב בריגליץ.
 
[[Fileקובץ:Dombrovnadvorna.jpg|שמאל|ממוזער|רבי נפתלי צבי רובין מדומברובה מונסי עם רבי [[יעקב ישכר בער רוזנבוים]] מ[[חסידות נדבורנה|נדבורנה]]]]
====ענף נוסף לחסידות====
נכדו של רבי יוסף, רבי חיים מאיר יחיאל רובין, כיהן בדומברובה במקביל לרבי משה אליקים בריעה. נולד ב[[כ"ג בניסן]] [[תרי"ד]] ([[1854]]). היה חתנו של רבי סנדר מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]]. כיהן ברבנות לימנה ולאחר שדודו רבי יוסף זאב עזב את דומברובה עבר לשם וכיהן ברבנות ואדמו"רות במקביל לבן דודו רבי משה אליקים בריעה. נפטר ב[[ברלין]] בשנת [[תרע"ח]].
 
בניו היו רבי ישכר בעריש ([[תרנ"ג]], [[1893]] - [[כ"ח באב]] [[תשי"ב]], [[1952]]) , האדמו"ר מדומברובה ב[[ברלין]] וב[[ניו יורק]], רבי יצחק אייזיק (בערך [[תרל"ה]] - [[ה' בחשוון]] [[תש"ג]], [[1942]]), האדמו"ר מדומברובה ב[[סיגט]] (בניו כיהנו בחייו כאדמו"רים לבית [[חסידות זידיטשוב#הדור הרביעי עד השואה|זידיטשוב]]), רבי אלעזר (בערך [[תרמ"ה]] - בערך [[תש"ג]]) האדמו"ר מדומברובה ב[[דרוהוביץ']] ורבי אלכסנדר סנדר ליפא (בערך [[תר"נ]] - [[ד' בטבת]] [[תשכ"ד]]) כאדמו"ר מדומברובה ב[[רומן (עיר)|רומן]]. מחתניו היה{{הערה|[[מאיר וונדר|וונדר]] כותב על עוד שני חתנים, רבי מנדל מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]] ורבי מנשה מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]].}} רבי אלעזר מ[[חסידות ירוסלב|ירוסלב]].
 
בנו של רבי ישכר בעריש, רבי ישראל כיהן כאדמו"ר מדומברובה במקום אביו. היה חתנו של רבי ישכר בער מ[[חסידות קוריץ|קעכניא]]. בניו מכהנים כיום באדמו"רות: רבי נפתלי צבי במונסי (חתנו של רבי מאיר מ[[חסידות זוטשקא|קראקס]]) ורבי בן ציון יהושע אשר ב[[בורו פארק]] (חתנו של רבי שמואל צבי מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת הורביץ|ספינקא]]).
שורה 54:
 
==לקריאה נוספת==
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', 1977, עמ' 151-152151–152.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_דומברובה"