כוכב וולף-ראייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף
מ ←‏היסטוריה: קישורים פנימיים
שורה 5:
בשנת [[1867]] גילו ה[[אסטרונום|אסטרונומים]] ה[[צרפת]]ים שארל וולף (Charles Wolf) וז'ורז' ראייה (Georges Rayet) במצפה הכוכבים של [[פריז]] שלושה כוכבים ב[[קבוצת כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[ברבור (קבוצת כוכבים)|ברבור]] עם [[ספקטרום פליטה|רצועות פליטה רחבות]] מעבר ל[[ספקטרום רציף|ספקטרום הרציף]] הרגיל. אורם של רוב הכוכבים מציג [[ספקטרום בליעה|פסי בליעה]] כתוצאה מהגזים הנמצאים בשכבות החיצוניות של הכוכבים ובולעים חלק מהספקטרום הרציף בהתאם להרכבם הכימי. כוכבים המציגים פסי פליטה הם נדירים ונקראים על שם מגליהם כוכבי וולף-ראייה.
 
פסי הפליטה של הכוכבים שנתגלו היו שונים מפסי הפליטה המאפיינים [[מימן]] ולא היו מוכרים. בשנת [[1868]] התגלה היסוד [[הליום]] שיותר מאוחר התגלה כיוצר של פסי הפליטה האלו. [[הרחבות ספקטרליות|רוחבם של פסי הפליטה]] היה רחב יותר מהרוחב הנפוץ של פסי פליטה וההסבר לכך ניתן רק בשנת [[1929]] ולפיו רוחב הפסים נובע מכך שהגז שיוצר את הפסים נע במהירויות גדולות במיוחד - 300-2,400 ק"מ לשנייה וגורם ל[[אפקטהרחבת דופלר]] המסיט את ספקטרום האור הנפלט בהתאם לכיוון תנועת הגז ולמהירותו. המסקנה מתוצאות אלו היא שמדובר בכוכבים המעיפים החוצה כמויות גדולות של גז במהירויות גבוהות כך שנוצרת מסביבם [[ערפילית פליטה]]. המהירויות הגבוהות של הגז נגרמות מ[[לחץ קרינה|לחץ הקרינה]] הגבוה המאפיין כוכבים חמים במיוחד.
 
בתצפיות מאוחרות יותר נמצאו גם פסי פליטה המאפיינים [[פחמן]], [[חנקן]] ו[[חמצן]] בנוסף לפסי הפליטה המאפיינים הליום. כוכבי וולף-ראייה מסווגים על פי פסי הפליטה הדומיננטים יותר לכוכבים עשירים בחנקן (WN) וכוכבים עשירים בפחמן וחמצן (WC).