תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה וסדר
שורה 14:
כל דף במהדורה כולל צילום עמוד מסורתי של התלמוד בעיצוב של מהדורת [[עוז והדר]], ובצדו עמוד עם ביאור ופרשנות לטקסט התלמודי, המבוססת ברובה על עיקרי דברי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] הקלאסיים. לעמוד הביאור שני חלקים עיקריים: בחלק העליון פירוש הכולל [[תרגום]] מילולי, [[פיסוק]] והוספת [[מילת חיבור|מילות קישור]] ללשון התלמוד הארמית, יחד עם ביאור ארוך לנושא הסוגיא. בחלק התחתון יש [[הערת שוליים|הערות שוליים]] לחלק העליון, ובהן פירוש מורחב ומעמיק יותר, הכולל לרוב הפניות או אף סיכומים לדיונים העיקריים של מפרשי התלמוד בסוגיה.
 
צילום העמוד המסורתי כולל את המפרשים [[רש"י]], [[תוספות]], [[רב נסים גאון]], לצד כלי עזר כגון "תורה אור", "לקוטי רש"י", "גיליון הש"ס", "מסורת הש"ס", "[[הגהות הב"ח]]" ו"עין משפט נר מצווה".
 
בשל ההקפדה על הבאת צילום העיצוב המסורתי של ש"ס וילנא ובשל אורכו של הביאור על שני חלקיו, מתפרס כל עמוד גמרא מתפרס בממוצע על כ־4 עמודי ביאורים בממוצע (במהדורה העברית), ומשום כך תופסת המהדורה פי שישה נפח ממהדורת [[ש"ס וילנא]] הנפוצה. רוב הכרכים בשפות השונות יצאו גם בפורמט מוקטן של 26X18 ס"מ.
 
לכל מסכת ופרק מצורפת [[הקדמה]] המספקת רקע ומבט כללי להבנת הסוגיות הנידונות במסכת.

== הסכמות וביקורת ==
בראש המהדורה מופיעות [[הסכמה|הסכמות]] נלהבות מ[[גדול הדור|רבנים מובילים]] בעולם הליטאי והחסידי, בהם הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[חיים קרייזווירט]], הרב [[נפתלי צבי הלברשטאם]] והרב שמואל קמנצקי.
 
בין השאר, הועילו הסכמות אלו לקבלתה ותפוצתה של המהדורה והביאור המצורף לו הזוכים לפופולריות רבה הן בקרב לומדים וותיקים והן בקרב לומדים חסרי רקע בגמרא. המהדורה נחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים המהפכניים החשובים של הספרות היהודית במאה ה־20. כך לדוגמה, הקדיש מוזיאון ה[[ישיבה יוניברסיטי]] ב[[ניו יורק]] תערוכה ל[[דפוסי התלמוד]] בשם "מ[[ש"ס ונציה|בומברג]] עד שוטנשטיין".