הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות שטפנשט"

הוסרו 10 בתים ,  לפני 5 שנים
הסרת קישורים עודפים
מ (תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#)
(הסרת קישורים עודפים)
==רבי אברהם מתתיהו פרידמן==
 
רבי אברהם מתתיהו פרידמן נולד ביום הראשון של [[חנוכה]], [[כ"ה בכסלו]] [[תר"ז]] ([[21 בדצמבר]] [[1846]]) ונקרא על שם אבי סבו, רבי [[אברהם המלאך]], ועל שם [[מתתיהו החשמונאי]]. לאחר פטירת אבו, בהיותו בן 22-21, הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק מ[[שטפנשט]]משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט"(Marele Rabin din Stefanesti )- הרב הגדול מ[[שטפנשט]]משטפנשט. נחשב על ידי רבים מ[[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע.
 
בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיהו מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]{{הערה|לפי גרסה אחרת היה חתנו של רבי יחיאל מקולבסוף חתנו של רבי אשר ישעיהו מרופשיץ.}} ובזיווג שני היה נשוי לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.
לאחר פטירתו, הקים הרב [[יוסף ברייאר]], רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד [[השואה]]{{הערה|{{דעת|[[מנחם מנדל ברייאר]]|daat/chinuch/mosdot/romanya-2.htm|הישיבות ברומניה}}, בתוך: '''מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם''', בעריכת [[שמואל ק. מירסקי]], הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.}}.
 
קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט [[1969]] הועלה קברו מרומניה ל[[ישראל]] ונקבר מחדש ב[[בית הקברות נחלת יצחק]] ב[[תל אביב]].
==מוסדות שטפנשט==
ביוזמת ועד חסידי שטפנשט בראשות רבי שמואל שור ראש ועד חסידי שטפנשט והרב אברהם יעקב סלמון ראש מוסדות שטפנשט החלו להנציח את זכרו בהקמת שרשרת מפעלי הנצחה וקברו הפך להיות מוקד עלייה לרגל להמוני מבקשי ישועות.
ב[[בני ברק]] ו[[אלעד]] נמצאים "מוסדות שטפנשט" הקרויים על שמו. [[בית כנסת|בתי כנסת]] על שמו נבנו ב[[עתלית]] וב[[קריית גת]]. כמו כן נמצאו שרידים של "קלויז" בעיר העתיקה ב[[צפת]] ששימש את חסידיו.
בשנת תשע"ה הוקם 'ישיבה על קברו' ב[[גבעתיים]] סמוך ונראה לבית החיים נחלת יצחק.
מוסדות שטפנשט גם מוציאים לאור ספרות עניפה ועלונים ותמונות בתפוצה רחבה לפרסום תורתו ומשנתו ונפלאותיו של הצדיק משטפנשט ברחבי הארץ והעולם, ובהם: הספר "מחולל הפלאות משטפנשט" (2 חלקים), [[עלון פרשת השבוע]] "בית שטפנשט", "קובץ תורת אמת" על ענייני הכנסת [[ספר תורה]] לרגל הכנסת ס"ת הראשון על שם הצדיק משטפנשט, "עשור למוסדות שטפנשט - עשרה שערים נפתחים" שבט תשס"ח ועוד.
 
== לקריאה נוספת ==