תנועת החסידות בגליציה – הבדלי גרסאות

 

==חצרות החסידות בגליציה המערבית==

 

רבי אלימלך מליז'ענסק, מפיץ החסידות העיקרי בגליציה ובפולין. את מקומו מילאו תלמידיו, אך גם חלק מצאצאיו כיהנו כאדמו"רים. כמה מצאצאיו כיהנו אף בליז'ענסק עצמה. אחרים כיהנו ב[[סטאשוב]], [[חמיילניק|חמלניק]], [[רודניק]] ו[[ריישא]].

 

רבי מנחם מנדל מרימנוב פעל ב[[פרישטאק|פריסטיק]] ו[[רימנוב]]. אחריו מילא את מקומו תלמידו רבי צבי הירש. שושלתו של רבי צבי הירש (שהתמזגה עם שושלת דז'יקוב-רופשיץ) פעלה ברימנוב עד השואה.

 

רבי צבי אלימלך מדינוב, תלמידם של החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב וכן של המגיד מקוז'ניץ והרב מאפטא. רבי צבי אלימלך היה בן אחייניתו של רבי אלימלך מליז'ענסק. הוא פתח את חצרו ב[[דינוב]] וכיהן גם ב[[ריבטיטש]] (פולנית:Rybotycze), [[סטריז'וב]], [[לנצוט]], [[קולומיאה]], [[הולשיץ]], [[בערטש]], [[דז'ילבריץ]]{{אנ|Medzilaborce}}, [[דובצק]] ו[[מונקאץ']]. באחרית ימיו חזר לדינוב.

 

צאצאיו כיהנו גם ב[[בלאז'וב]], [[ריבטוטש]], [[יאבורניק פולסקי]], [[בוקובסקו]], [[דז'ילבריץ]], [[סאנוק]], [[ריישא]], לנצוט ובערטש.

 

רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידם של החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב והמגיד מקוז'ניץ. כיהן ברופשיץ, לינסק, סטריזו'ב וסאנוק. מרבית חסידיו פנו לתלמידו רבי חיים מצאנז, אך גם בנו רבי אליעזר מדז'יקוב וחתנו רבי אשר ישעיהו היו אדמו"רים בולטים בגליציה. צאצאיו כיהנו באדמו"רות בדז'יקוב, [[גלגוב]], [[סטשוב]], [[חירוב]], [[ריישא]], [[דומברובה טרנובסקה]], [[צאנז]], [[מישלניץ]]{{אנ|Myślenice}}, [[ז'מיגראד]], [[צישינוב]], [[בריזדוביץ']], [[מעליץ]], [[קולבוסוב]], [[אולינוב]], [[שנדישוב]]{{אנ|Sędziszów Małopolski}}, [[קרקוב]], [[בורובה (תת-הקרפטים)|בראווה]], [[רדומישל ויילקי|רדומישלא]], [[ליז'נסק]], [[אולפיני|אלפין]], [[סטריז'וב]], [[לינסק]], [[יברוב]], [[רימנוב]], [[נארול]], [[קארטשין]], [[ברנוב (תת-הקרפטים)|בארנוב]], [[דובצק]], [[טריסקוביץ]], [[סוקולוב מאלופולסקי|סוקולוב]], [[ברודי]], [[רדיכוב]], [[זולקובה]], [[קשאנוב]], [[ירוסלב]], [[לבוב]], [[ראזלא]], [[וישניצה (פולין קטן)|וישניצה]], [[ניסקא]]{{אנ|Nisko}}, [[דמביץ]], [[רוזבדוב]]{{אנ|Rozwadów}}, [[סטוטשין]], [[גרודז'יסקו דולנה|גרודז'יסק]]{{אנ|Grodzisko Dolne}}, [[זאלין]], [[בלאז'וב]], [[פילזנו]], [[מידאן]]{{אנ|Majdan Królewski}}, [[פאקשנוויץ]], [[בייטש]], [[דוברה (פירושונים)|דוברה]], [[ריגליץ]], [[וישנה]]{{אנ|Wiśniowa, Strzyżów County}}, [[פלאנטש]] ו[[פצשלב]]{{אנ|Przecław}}. מחוץ לגליציה כיהנו צאצאיו ב[[טומשוב לובלסקי|טומשוב]], [[סוסנוביץ]], [[דעש]], [[סאסרגן]]{{אנ|Reghin}}, [[סוליצא]]{{אנ|Sulița}}, [[גרלה|סאמוש אויוואר]], [[קרסטיר]]{{אנ|Bodrogkeresztúr}}, [[סאטמר]], [[ספינקא]], [[קרולי]], [[סעליש]] ו[[סירט]].

 

 

רבי [[מרדכי דוד אונגר (דומברובה)|מרדכי דוד אונגר]] תלמידו של החוזה מלובלין פתח את חצרו ב[[דומברובה טרנובסקה]]. צאצאיו פעלו ב[[טרנוב]], [[דז'בנה]], [[רקוב]], ב[[סוקולוב פודלסקי|סוקולוב]], [[ריישא]], [[ניימארקט]], [[ראדלוב]]{{אנ|Radłów}}, [[ברדיוב]], וכן בפולין: ב[[קאלושין]], [[קוויף]]{{אנ|Kuflew}}, [[גרודז'יסק מזובייצקי|גרודז'יסק]], [[ונגרוב]], [[קוז'ניץ]], בצ'כוב הסמוכה ל[[לובלין]]{{פל|Czechów (Lublin)}} ובמנקביד{{אנ|Mokobody}}, וכן בו[[וינה]].

 

רבי '''[[אריה לייב ליפשיץ]]''', תלמידו של החוזה מלובלין, היה מגדולי גליציה וכיהן ברבנות ב[[קראשוב]], [[שינובה]], [[וישניצה (פולין קטן)|וישניצה]] ו[[בריגל]]. צאצאיו כיהנו גם ב[[טרנוב]], ב[[ויילופולה סקשינסקיה|ווילאפולי]] ובפוטיליטש{{פל|Potylicz}}. כמו כן כיהנו בפולין ב[[יאנוב לובלסקי]], [[חלם]], וב[[אונגוואר]] ההונגרית.

 

רבי [[משה יצחק גווירצמן]], תלמידו של רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]] ייסד את [[חסידות פשעווארסק]]. בימי מגוריו ב[[פשבורסק]] היה מתנהג בגינוני אדמו"רות אך החסידות בפועל נוסדה ב[[אנטוורפן]]. אדמו"רי החצר עומדים בנשיאות [[כולל חבת ירושלים]]. האדמו"רים מרבים לספר על אדמו"רי גליציה (סיפורים אלו יצאו בספרים "שיח יצחק" ו"י"ג אורות").