תוארי אצולה אתיופיים – הבדלי גרסאות

 

=== תוארי נשים ===

*'''ניגיסתה נגסת''': ([[עברית]]: מלכת המלכים) - [[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|הקיסרית זאודיתו]] ([[1916]] - [[1930]]) הייתה האישה היחידה ב[[תקופת הגיבוש האתיופית|היסטוריה המודרנית]] של אתיופיה שכיהנה בתואר זה מאז [[מלכת שבא]] על פי המסורת האתיופית. לזאודיתו העונקו גם התארים '''גירמאווית''' (הוד רוממותה הקיסרית) ו'''סיומתה איגזיבהר''' (בחירת האל). בתיקון לחוקה האתיופית ב-[[1955]] שנעשה על ידי הקיסר [[היילה סלאסי]] נקבע שנשים אינם יכולות יותר לכהן תחת תואר זה.

 

 

*'''בהר נגוס''': ([[געז]]: ባሕር ንጉሥ, [[עברית]]: מלך הים) - מלך אזורי השולט בכל השטח שמצפון ל[[נהר מאראב]], וכתוצאה מכך נעשה השליט החזק ביותר באתיופיה של ימי הביניים אחרי הקיסר עצמו מכיוון ששלט בכל ערי הנמל. תואר זה איבד את מעמדו לאחר שאזור חוף הים האדום נכבש תחילה על ידי העות'ומאנים, אחריהם המצרים והאיטלקים כיום שטח זה נמצא במדינת [[אריתריאה]].

*'''מארידאזמץ''''(מרעד אזמאץ'): (געז: መርዕድ አዝማች, עברית: מפקד מפחיד) - תוא שניתן לשליטי [[ממלכת שאווה]] מהקמתה ועד ש[[סהלה סלאסי]] שינה את התואר ל'''נגוס''' (מלך). תואר זה ניתן לבנו של הקיסר [[היילה סלאסי]] ויורש העצר ב-[[1930]] [[אספה וווסן]] התואר המלא היה '''וולו מארידאזמץ'''' (המפקד המפחיד של [[וולו]]).

 

 

*'''ראסה מקווננית''': (געז: ርዕሰ መኳንንት, עברית: ראש האצילים) - תואר שניתן לאדם בתקופת השופטים האתיופית שהיה תחת שליטתו הישירה של סגן הקיסר והיה מעל כל שאר האצילים. האחרון שניתן לו התואר הזה היה [[יוהנס הרביעי]] על ידי גיסו הקיסר [[תקלה גיורגיס השני]] .

*'''צהפה תאזז''': (געז: ጸሐፊ ትእዛዝ, עברית: פקיד המפקד) - שר העט מעיין סופר הקיסר. אחד מהעמדות הבכירות ביותר, כל ההודעות, החוקים ולוחות הזמנים של הקיסר עברו דרך איש זה. יותר מאוחר תפקיד זה התמזג עם תפקיד [[ראש ממשלת אתיופיה|ראש הממשלה]] תחת [[אקלילו הבט-וולד|אקלילו הבתה-וולד]].