תנועה חברתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרק הערות שוליים ** |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: נאו-, לעתים, תאור\1, \1-\2, \1 |
||
שורה 19:
===תנועות פתוחות מול סגורות===
זאלד ואש (1966 Zald&Ash) מציגים מיון של תנועות חברתיות, על פי רמת דרישותיהן מן החברים. הם מבחינים בין תנועות פתוחות לכול' הדורשות רמה נמוכה ביחס של מחויבות תחילית, לתנועות סגורות המציבות דרישות קבלה מחמירות. בעוד תנועות פתוחות פונות לציבור הרחב במטרה לגייס אותם לפעילות, תנועות סגורות בודקות את עברם הרעיוני והארגוני של המועמדים ואף יכולות לדרוש תקופת חונכות או תקופת ניסיון. תנועות פתוחות וסגורות שונות זו מזו גם ברמת ההשתתפות השוטפת.{{הערה|הרמן,ת. 1997.}} תנועות פתוחות לא דורשות מחויבות גבוהה. תנועות חברתיות הפעולות בעיקר ברשתות החברתיות המקוונות נוטות להיות תנועות פתוחות. כמו כן בתנועה פתוחה רשאים להשתייך במקביל גם לארגונים אחרים. לעומת זאת התנועה הסגורה תובעת אחריות גבוהה מהחברים בה,
=== מיון לפי מוקד, היקף ===
שורה 28:
כאשר שאיפות התנועה החברתית מצטמצמות להשפעה על היחיד, גם אז הן מתחלקות להשפעה כוללת או נקודתית.
*תנועות לגאולת הנפש מבקשות לערוך שינוי מקיף בכול דרך החיים של היחיד. תנועות אלה הן בדרך כלל רוחניות.
*תנועות לשינוי מוגבל עבור היחיד למעשה מציגות לו חלופה דרך פנייה אישית, ועל כן הן נקראות תנועות אלטרנטיבה. אברלה מונה פה את תנועות התנגדות להפלה כתנועה אלטרנטיבית.
== גישות ==
=== ההתנהגות הקולטיבית ===
הניתוח של תנועות חברתיות באמצעות המושגים של [[פסיכולוגיה חברתית]] שלט בסוציולוגיה האמריקנית עד סוף שנות השישים. המיקוד היה בתהליכים הפסיכולוגיים והתנועות נתפסו כפועלות לשחרור לחצים נפשיים. הפעולה נתפסה כתגובה מתקנת למתחים שעלו במערכת החברתית, שמטרתה השבת האיזון וה[[הרמוניה]] למערכת פגועה. הביקורת על תאוריות אלו החלה כבר באותה התקופה והתמקדה בעיקר בעובדה שהתאוריות לא ייחסו כל חשיבות ל[[אידאולוגיה]] ולערכים. בניתוח את "
=== גיוס המשאבים ===
שורה 49:
=== התנועות החברתיות החדשות ===
גישה שהתפתחה באירופה בדגש על הנסיבות והשורשים התרבותיים של התנועה החברתית, היוצרת זהויות קולקטיביות עדכניות היא [[תנועות חברתיות חדשות|התנועות החברתיות החדשות]] (New Social Movements). גישת מחקר זו פועלת בזיקה לניתוח יחסי הייצור בחברה. החוקרים בה טוענים כי התנועות החדשות, בעיקר מאמצע המאה
לפי [[אליין טוריין]] (Touraine) ההבדל טמון בכך שתנועות חברתיות חדשות אינן מאורגנות עוד סביב עיקרון עליון אחד, דתי, הומאנסטי או מטריאליסטי. לפיכך הן פועלות בתחומים רחבים יותר מאי פעם, ובעלות מבנה מבוזר יותר שמצד אחד מאפשר להן חופש פעולה ומצד שני מקשה עליהן להיות אפקטיביות. לפי מחקרו על החברה האירופאית, טוריין מתריע שהתנועות החברתיות החדשות מבטאות גם ירידה במעמד המדינה כעיקרון מסדר והפרדה בינה לבין החברה. את זאת ניתן לקשור למגמת הירידה הקיימת, גם בישראל, במעמד המפלגות הפוליטיות המסורתיות{{הערה|ראה Touraine,A 1985 אצל הרמן, ת. 1997 עמ' 40-42}} יש הקושרים בין הטרמינולוגיה הזו עם עליית ה[[פוסט מודרניזם]]. תנועות חברתיות חדשות שואפות לקדם פעילות מצומצמת, קהילתית, ובעיקר נושאים פרטיקולריים, לרוב "[[פוסט-מטריאליזם|פוסט-מטריאליים]]", שהמשותף להם הוא המאבק על זהות. אנשים יבחרו בהשתתפות בקבוצות אלו מתוך חיפוש אחר שייכות במציאות פוסט-מודרנית בה הזהות הקולקטיבית במתקפה מתמדת של ספקנות ואי-ודאות. התפוררותן של הזהויות קודמות, מביאה לעלייה בביקוש אחר זהות קולקטיבית חיובית יציבה ומהודקת אשר נותנת ביטוי ערכי חדש בעולם ללא עיקרון מארגן. תנועות [[העידן החדש]] והתחדשותן של [[תנועות דתיות חדשות|תנועות דתיות]] מבטא מענה לצורך זה, בהבליטו ממדים חברתיים-רוחניים על פני ממדים החומריים וייחוס חשיבות להגשמה עצמית{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר [[תומר פרסיקו]]|כותרת=על כתות ותנועות דתיות חדשות – הסיינטולוגיה כמשל|כתובת=https://tomerpersico.com/2013/04/02/scientology_sect_or_nrm/|תאריך=30 למרץ 2013}}}}.
| |||