הסכם ברטון-וודס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בינלאומי
שורה 4:
הנחת היסוד של ההסכם הייתה ששיתוף פעולה בינלאומי בעניינים כלכליים יגביר את היציבות של הסדר העולמי. {{ציטוטון|הבריאות הכלכלית של כל מדינה היא עניינה של כל אחת משכנותיה, הקרובות והרחוקות|[[נשיא ארצות הברית]], [[פרנקלין רוזוולט]], בעת פתיחת הועידה}}.
 
בעקבות הוועידה הוקמו [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]]. היוזמה התבססה אמנם על עקרונות ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] שפותחה על ידי ה[[כלכלן]] ה[[בריטים|בריטי]] [[ג'ון מיינרד קיינס]], אשר דגלו ב[[מעורבות ציבורית|כלכלה מתערבת]], מעורבות ממשלתית בכלכלה, אולם עצתו ליצור מטבע לסחר בין לאומיבינלאומי שיוגובה בסל סחורות, נדחתה.
 
ההסכם קיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול ה[[דולר אמריקני|דולר האמריקאי]]. בכך ביטא ההסכם הלכה למעשה את הפיכת ארצות הברית למעצמה כלכלית עולמית. ערכו של הדולר עצמו נקבע ל-$35 ל[[אונקיה|אונקיית]] [[זהב]], ומכיוון ששאר המטבעות הוצמדו לדולר - נכפה על המדינות [[תקן הזהב]] בעקיפין{{הערה|1={{גלובס||מתי זה יכאב באמת?|1001067113|8.9.2015. בהקשר רמת האפס של הריבית בעולם בעת הכתיבה: הכותב מעיר, שבגלל ההסכם, ארה"ב הפכה ליצרנית העיקרית בעולם}}}}. ההסכם נועד למנוע משברים כלכליים נוספים דוגמת [[השפל הגדול|המשבר הכלכלי של שנות ה-30]]. עקרון מרכזי של הסכם ברטון-וודס בוטל למעשה בשנת [[1971]] עם הכרזתו של נשיא ארצות הברית [[ריצ'רד ניקסון]] על ביטול תקן הזהב כבסיס לדולר. הרקע להחלטה היה גידול בגירעון במאזן המסחרי של ארצות הברית, אשר נבע מהוצאות העתק על [[מלחמת וייטנאם]] והוביל לעלייה דרמטית ב[[אינפלציה]] בארצות הברית.