הבדלים בין גרסאות בדף "מיתון 1966 בישראל"

מ
בוט החלפות: תוכנ\1ת
מ (בוט החלפות: תוכנ\1ת)
גם התקציב לשנים 1967/1968 תכנן להמשיך את הצמצומים: כך, למשל, תוכנן להוריד את השכר במגזר הציבורי ב-4%.
 
למרות זאת, אשכול היה בטוח שהמיתון והמשבר יחלפו בתוך כמה חודשים, למרות אחוזי אבטלה בגובה 12%. אל מול כנסת שקראה לו להתפטר, אשכול טען כי אין משבר במדינה. הוא עמד עיקש מול מתנגדיו בכנסת, בעיתונות ובמשרד האוצר, וטען שהתכניתשהתוכנית תצליח.
 
בשנת [[1967]], המשבר הגיע לשיאו הקיצוני ביותר, וגם לסופו.
במלים אחרות, הוויכוח על המיתון היזום מתמצה במשמעות של הצעדים שננקטו, כלומר במטרתם. הפרשנות הראשונה מציעה לראות בצעדי הריסון את תחילת ההתנערות של העילית הישראלית הוותיקה והמשגשגת מהשכבות הנמוכות יותר, ואילו הפרשנות השנייה מציעה לראות בצעדי הריסון המשך מדיניות הצמיחה והפיתוח באמצעים זמניים אחרים.
 
המיתון הותיר רושם עמוק על החברה בישראל. במשך עשרים השנים לאחר מכן, עד ל[[תכניתתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985]], נרתעו הפוליטיקאים מכל צעד של קיצוץ בהוצאה הציבורית. הם חששו לפגיעה ביוקרתם, כשם שיוקרתו של אשכול נפגעה מאוד במהלך המיתון. הם חששו מגרימת אבטלה המונית וירידה מהארץ. רק ב-1985 קוצצה שוב ההוצאה הציבורית, על אף האבטלה ההמונית שנגרמה בעקבות צעד זה.
 
==קישורים חיצוניים==