מיתון 1966 בישראל – הבדלי גרסאות

למרות זאת, אשכול היה בטוח שהמיתון והמשבר יחלפו בתוך כמה חודשים, למרות אחוזי אבטלה בגובה 12%. אל מול כנסת שקראה לו להתפטר, אשכול טען כי אין משבר במדינה. הוא עמד עיקש מול מתנגדיו בכנסת, בעיתונות ובמשרד האוצר, וטען שהתכניתשהתוכנית תצליח.

המיתון הותיר רושם עמוק על החברה בישראל. במשך עשרים השנים לאחר מכן, עד ל[[תכניתתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985]], נרתעו הפוליטיקאים מכל צעד של קיצוץ בהוצאה הציבורית. הם חששו לפגיעה ביוקרתם, כשם שיוקרתו של אשכול נפגעה מאוד במהלך המיתון. הם חששו מגרימת אבטלה המונית וירידה מהארץ. רק ב-1985 קוצצה שוב ההוצאה הציבורית, על אף האבטלה ההמונית שנגרמה בעקבות צעד זה.