היסטוריה של כלי הירי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 29:
החידוש הנוסף הגיע רק במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. במקום להמציא מנגנון ירי חדש, הופחת המשקל הכללי של הרובה והוקטן הקוטר. החידוש התאפשר לנוכח החידושים במטלורגיה והתפתחויות טכנולוגיות חדשות. למרות הירידה במשקל ובקוטר, עוצמת הפגיעה לא קטנה. הרובה מהסוג החדש נקרא פוזיאה, אם כי בדרך כלל לא מבדילים בינו לבין המוסקט, ונוטים לקרוא לשניהם בשם זהה - מוסקט, ולחייל החמוש בנשק זה - מוסקטר. (למשל ב[[אנגליה]] היו גדודי פוזילרים שהובדלו מהמוסקטרים). את כל הרובים האלה הטעינו דרך הלוע. אחד מרובי הפוזיאה הידועים היה ה[[בראון בס]] (Brown Bess), ששירת בנאמנות את האימפריה הבריטית לאורך [[המאה ה-18]] ותחילת [[המאה ה-19]]. בתקופה זו גם החל שימוש נרחב ב[[כידון רובה|כידון]] - פגיון ארוך שהותקן על או במקביל לקנה הרובה והפך אותו ל[[חנית]] אפקטיבית, דבר שחיזק מאוד את כוחם של הרובאים במסגרת [[חיל רגלים|חיל הרגלים]] ואפשר להם להגן על עצמם בין היריות.
 
הרובים מסוג זה שירתו את כל צבאות העולם בנאמנות רבה עד אמצע [[המאה ה-19]], כאשר באירופה עברו לרובים בעלי הטענה דרך הבריח ולא דרך הלוע. החידוש היה מהפכני כי קצב האש גבר בערך פי 3-4 וזה הצריך את השינוי ב[[טקטיקה]]. ב[[ארצות הברית]] השתמשו ברובה עם בריח צור עד [[מלחמת האזרחים האמריקאית|מלחמת האזרחים]] ([[1861]] - [[1865]]).
 
לקראת אמצע המאה ה-19 הומצא ה[[מקלע]] ורובה עם מחסנית.